היום בעבודה, הבוס שלי, שאני קצת סוגדת\מאוהבת בו סיפר לי שהוא לוקח קונצנטרה.
הייתי כל כך קרובה מלספר לו שאנחנו אחים לכדור אבל האגו שלי בלע אותי.
בסה"כ יום נחמד.. החופש הזה נותן אפשרות רחבה יותר של לדחות דברים שצריך לעשות עכשיו למחרכך... אולי אעשה אותם אולי אחכה לרגע האחרון... מי יודע.
סתם.
אני יודעת.
אני אדחה את זה עד הסוף!
שום דבר לא ימנע ממני את תחושת החופש המאולצת הזאת!!!
נגמרו לי הנסיעות ברב-קו לפני איזה שבוע אבל אי אפשר להטעין אותו עם אשראי..אז... 6.60 כמו פראיירית של אגד בכל נסיעה בשבוע האחרון..[**=מעבר מטריף חושים מנושא לנושא**]
זה מתחיל להיות מעניין הבלוג הזה. למרות שזה נתן לי תחושה נוראית בהתחלה. אולי אני לא באמת צריכה לכתוב פה את כל מה שעובר לי בראש? וגם זה שאנשים קוראים ולא מגיבים. למה? אוקיי, אז הם לא מכירים אותי, אבל הם קראו את זה? אז למה להם לא להגיב? זה כמו לספר סיפור ל20 איש וכל מה שאני מקבלת זה אדישות מוחלטת. זה די מעצבן. אבל מילא..הרי איך הגעתם לכאן? חיפשתם בלוג אקראי? נכנסת כי אתם חייבים לסדנאת כתיבה? בדקתם מי עידכן לאחרונה את הבלוג שלו? ובכל זאת, קראתם. עד לפה לפחות..
מכירים את אלה שיצירתיים מבלי להתאמץ? איך אני מקנא בהם.. הלוואי עליי. זה נראה כ"כ לא מאולץ וזורם. בא לי להיכנס לאנישם כאלה לראש ולראות איך הוא עובד.
הו וואוו!!! אכלתי אתמול פיש&צ'יפס כ"כ מושלם בצהריים. זה היה כיף. תודו שזה ריגש אתכם לדעת. פיש&צ'יפס זה המזון המועדף עליי מאתמול.
הלוואי שכולנו נהייה קיצי, נקום, ונעשה מיאו.
לילה פאנן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MissSmarty