המשקה של העסוקים.
אלה שיש להם כל כך הרבה דברים לעשות, שהם מוצאים נחמה במשקה ספק בריא ספק מזיק. אלה שבכוונה מתערבים בטבע השעון הפנימי שלהם.
המשקה הממכר ביותר שנחשפתי אליו, וגם אני נפלתי למלכודת שלו. כמו רבים אחרים, אני לא יכולה להתחיל את היום בלי קפה. זה הפך לדלק שלי.
ההתמכות המטורפת שלי לארומה של הקפה, הטעם, הטמפרטורה המדוייקת בשילוב הנכון בין המים הרותחים לחלב הקר, תחושת הרעננות הנפלאה שבאה מיד אחרי הכוס הנהדרת שלו...
באופן חד משמעי אני יכולה לומר שמי שמכיר אותי, יודע שאסור לדבר איתי בכלל עד שלא אסיים את כוס הקפה שלי בבוקר. קל להבין שאני לא אדם של בוקר. דווקא הלילה זה הזמן שיש לי הכי הרבה אנרגיות ורצון לעשות דברים.
בקרים חריגים ונוראיים יותר מהרגיל הם בקרים בהם אני לא שותה קפה. ימים כאלה ישר הולכים לי לפח. אם במקרה ובטעות חסר משהו להכנת הקפה שלי, כל היום הפוך אצלי. אלו הם בקרים של עצבנות וכעס; מצד אחד אני עוד לא התעוררתי ומצד אחר אני מבינה שאני חייבת להתחיל את היום.
הרומן שלי עם הקפה התחיל לפני שנים רבות. אבא שלי תמיד היה שותה נס ולי היה מכין תה (בבקרים שאני התארגנתי לבית הספר והוא לעבודה). באיזשהו שלב התעקשתי שהוא יכין גם לי קפה. הרגשתי כל כך בוגרת (הייתי ביסודי, כן?), הרגשתי אדם עסוק וחשוב, כאילו אני בעולם המבוגרים ואני מטעינה את עצמי ליום שלם של משימות לא קלות; אני הרי צריכה כוחות כדי לצייר בגועש עם הידיים ולרוץ בהפסקות. באיזשהו שלב העלתי את הנושא ואבא שלי סיפר לי שהוא היה מכין לי קפה נטול קפאין (כי הוא מבוגר אחראי בכל זאת). רק כשהתחלתי לקום לבד לבית הספר ולהתארגן לבד (אי שם בחטיבה), התחלתי להכין לעצמי קפה אמיתי. מאז אני מחוברת אליו ולא מוכנה שיפרידו בינינו!!!
הנה לכם תיאור של הקפה המושלם שלי בבוקר שיבטיח לי התחלה טובה ליום: כפית וחצי של קפה ג'ייקובס גולד\דוידוף אספרסו 57 כהה, 2 כפיות סוכר לבן, 5\4 כוס מים רותחים -לערבב טוב - ולהוסיף חלב קר 3%.
הקפה הזה בשילוב עם דממה מוחלטת יבטיח לי בוקר טוב.
אבל עכשיו זה זמן לישון...
לילה טוב 