ואיי נמאס לי.
אין לי כוח. אני עייפה מהחיים האלה!
מיואשת, מותשת, עייפה.........
בא לי לבכות עד הטיפה האחרונה... כמו בגשם...ואז כל הבפנים שלי יהיה נקי...
כ"כ כבד לי על הלב כרגע. אני יודעת שזה שטויות...אבל עדיין.
אני לא מרגישה טוב כבר כמה ימים, אז כואב לי הגוף פיזית וגם נפשית,רק בא לי לישון ולמות.
אין לי כוח לחשוב ואני לא מצליחה לפתור שיעורי בית של הקורס...
ואני לא מקשיבה לאחרים... וכואב לי הראש, הבטן והגב.
בא לי להיות בחושך במיטה כמה ימים...
מתגעגעת לסבא וסבתא שלי שנפטרו, וגם לסבא מהצד השני.
מתגעגעת לילדות,לתמימות...
מתגעגעת ליחס, לחיבוק, לאהבה ואכפתיות.
נמאס לי שהכל שיטחי כל כך ואף אחד לא באמת מקשיב.
אני פורקת ואומרים לי רק וואיי... ואלה החיים, ותתמודדי ותעלי את הביטחון.
השבוע הכלב של השכנה שלי נדרס, יילל מכאבים, הכניסה אותו לגינה שלה עד שהשיגה וטרינר...ואז הוא נפטר עד שהם הגיעו...עצוב לי מזה ממש,
גם ראיתי אותו בוכה ומיילל, הוא היה כ"כ כלב חמוד ושובב.
וגם אתמול הייתה אזכרה 30 יום לסבא שלי.
וגם יש לי דלקת בשתן ואני מתה מכאבים כבר שבוע [מחר אוציא אנטיוביטיקה] ...
ואני לא מרוכזת בלימודים אני לא מצליחה לפתור תרגילים ואני פותחת פער ולא מבינה כלום......
וגם אף אחד לא מקשיב לי,בקיצור נמאס כבר אין לי כוח.