היו היתה פעם ילדה קטנה שחלמה להיות מיוחדת.

היא היתה חושבת מחשבות מיוחדות, מתנהגת צורה מיוחדת, ומרגישה בצורה מיוחדת.

היא חלמה על כוחות מופלאים שיש לה, בהם היא מצילה את כל העולם.

אייך שהיא יודעת בדיוק מה העתיד צופן לו, כי הרי יש לה כוחות מיוחדים שמצליחים להתגבר על המציאות.

היא האמינה בכל כוחה כי היא מסוגלת ויכולה לשנות ולהשפיע.

היא האמינה באגדות, בפיות ובקוסמים.

היא דימיינה יערות מופלאים הנשאים למרחקים.

היא ידעה שלמרות שחייה מאוד בנוניים צופן לה עתיד מזהיר מלא בניסים.

הילדה הקטנה היתה שוכבת כל ערב במיטה וחולמת חלומות הזויים....על אושר, על שלמות, על אהבה....על כנות ושייכות.

היא רצתה עתיד טוב יותר, עתיד וורוד יותר...עתיד אהוב יותר.

מרבות השנים,היא פגשה אנשים שצחקו לה בפנים.

היא חוותה חוויות שהפילו אותה לקרשים.

היא קיבלה מכות שהשאירו בה צלקות מאוד קשות.

היא עשתה טעויות, שגרמו לחלמות ,כוויות.

היום הילדה הקטנה כבר חמורה גדולה, את החלומות היא משאירה למגירה.

את הראש היא מרכינה לסביבה.

ואת הלב היא מחליפה למכונה.

את האהבה הישנה היא זנחה לה במנוחה והחליפה אותה בתודעה.

את החלומות היא משאירה לילדה אחרת שגדלה תמימה........

מאז שנהייתי מלכה אני הולכת עם האף למעלה כאילו אלוהים תופס לי אותו...(אם יש אחד כזה בכלל, אבל זה בפעם אחרת).

פתאום כולם נראים לי קטנים כאלה שאפשר לדפוק להם מבט כזה שפיתחתי עם הזמן והם ישר ישפילו את שלהם למטה.

מבט כזה שחודר לנשמה שלא ממצמץ אפילו לרגע.

מבט שמסתכל ישר ללבן של העניים.

גב מורם , כתפיים אחורה וראש קדימה...מבט חודר.

פתאום מרגישה בטחון שאף פעם לא היה לי בעבר ביטחון שאפילו ראש הממשלה לא מצליח לארגן עם אף שר שימנה.

לקחת גבר מטר תשעים ולהפוך אותו לחצי מטר תוך חצי דקה לא כל אחת מסוגלת.

אני צוחקת לעצמי, אם הזקנה שעכשיו עוברת לידי היתה יודעת מה עובר לי בראש... או בכלל מה עשיתי לפני חצי שעה היתה מקבלת דום לב כאן ממש על המדרכה.. מזל שהיא לא יודעת אין לי כוח עכשיו לחכות לאמבולנס שיגיע.

אני מרגישה אייך המדרכה מתחת לרגליים שלי מייצבת אותי , מתחת לכל צעד , אייך האבנים מנשקים את סוליותי ונהפכים לעצם אחד באותה שניה שבה הם פוגשים את נעליי.

האוויר כל כך נקי פתאום בלב העיר, למה אנשים נוסעים לצפון? גם פה יפה...

הינה מגיע מולי בחור גדול, כמעט כמו זה שהיה מקודם איתי, מטר תשעים חסון ,כתפיים רחבות, הוא מסתכל לאופק..עובר לידי , אני משתעשעת ביני לבין עצמי מנסה לעשות בוחני פתע למבטים שלי....

דופקת לו מבט ישר לעניים, הוא נבהל ומשפיל את שלו ומוסיף חיוך מבוייש... ממשיך ללכת...

אההה...נראה אותו נכנס איתי לחדר וממשיך ללכת בשניה הוא בוכה שאני אפסיק.

גבר בוכה, מתחנן, זה הדבר הכי סקסי שיכול להיות...בחורה שלא נתנה קצת מכות לגבר עד שירדה לו דימעה קטנה לא חוותה מהי הנאה.

אבל לא גבר כוסית כזה שכל מבט של אמא שלו יגרום לו לפחד.... גבר שהוא גבר.

אחד שמנהל מאות אנשים ביום שכולם דופקים לו חשבון כל הזמן ומבקשים רשות לצאת להפסקה של עשר ד רק לפיפי.

אחד כזה שתמיד עם חליפות ממש יקרות שרץ מפגישה לפגישה לפגישה , אחד עם ביצים גדולות..שמסתיר סוד!

הביצים שלו נעולות, והמפתח אצלי!

בא לי להגיד לעובד שלו שיצא להפסקת פיפי אפילו לחצי שעה.. עלי.

ושזה יותר ממה שהבוס שלו יכול...

ואז לצחוק... מה זה לצחוק להיקרע מצחוק שם באמצע המשרד...ועוד לספר לכולם שהמפתח של הביצים שלו אצלי בכיס.. ומי שמציעה לי הכי הרבה כסף אני נותנת לה אותו , מה יש שתהנה לשגע אותו קצת, להשפיל...אני מפרגנת, אני בחורה טובה בסך הכל.

אז אני חוזרת למדרכה , לרחוב שמוביל לבית אני עולה במדרגות לכיוון הדלת מצלצלת בפעמון , מסדרת נשימה, קצת את הבגדים שיהיו ישרים לא מקומטים, מסדרת איפור שנמרח קצת וזקוק לתיקון....

סבתא שלי פותחת את הדלת היא בישלה לי אוכל מעולה!

אני שומעת דפיקה חלשה בדלת ומחייכת לעצמי..אני כבר מריחה את הפחד מעבר לדלת בחדר המדרגות, מכירה כבר את הריח בעניים עצומות .

אני מתמהמת, לא פותחת , נשארת לשבת, שיזיע קצת...שמה לי יעד של עוד 2 דקות התעללות מנטאלית.

יושבת על הספה רגל על רגל מעשנת ושותה מרטיני , אלו הרגעים הכי מהנים לפני סשן- הדקה לפני.

הדקה לפני שהעולם כולו לרגלי , והידיעה המבטיחה שאני מחזיקה את העולם כולו בביצים הגדולות שלו.

התחושה נפלאה!

אני נושמת עמוק, אחרי הכל גם מלכה קצת מתרגשת בהתחלה , כמה נשימות עמוקות עד שהריאות מתנפחות ממש... ואז נשיפה לרוקן.

טקס שאני עושה לרוקן את שאריות היום ולהכניס את הלילה......

עוד דפיקה חלשה...

נשבעת שהן מדברות.. הדפיקות האלה.

"המלכה...." בהיסוס...." המלכה אני פה את תפתחי לי??..." פחד, "אל תכעסי אם אני אדפוק עוד פעם..טוב..?".

דפיקות חלשות שלא רוצות להיות דוממנטיות, דפיקות שמפחדות מהכעס.

יושבת ומחייכת.

נהנת מהפחד שלו מעבר לדלת ...שם כמה מטרים ממני תכף הפחד הזה יהיה קרוב מאוד , קרוב עד שארגיש את הלב שלו יוצא מהמקום.

הפחד שלו מהתגובות שלי, מהמלים שלי , מהמבט....הפחד מהשתיקה שלי!

הוא מצלצל.

אני צועדת לאט בהנאה, לא ממהרת, אוהבת שהעקבים שלי נשמעים כמו פסיעות של סוס לפני תצוגת ראווה עולמית נהנית למשוך את הדקה הזו נהנית שהוא שומע אותן לאט לאט לאט .....

טוק טוק טוק טוק טוק טוק טוק ....

מסתכלת בעינית.

שניה לפני....

פותחת את הדלת לאט.

עני עגל רך מסתכלים עלי בחשש ...כמה שהוא גבוה ממני , המבט שלו נמוך.

אני מחייכת זזה הצידה שיכנס.

וסוגרת את הדלת בטריקה.

שאנחנו ביחד אני אוהבת שאתה מסתכל עליי בעניי כלבלב גדולות וחיוך מבוייש, מבין שאתה שלי ושאף אחת לא תגרום לגוף שלך להגיב אלייה .

אני אוהבת שאתה יורד על ארבע לבד, ככה סתם, כי אתה יודע שאני אוהבת את זה..ואין לך שום בעיה להיות מתחת לרגליי.

אני אוהבת שאתה מגיע אלי כמו פלסטלינה קרה ופתאום תחת חום ידיי ,מתרכך ונהיה גוש גמיש וגאה שמוכן להתייבש בשמש ולהתעצב רק בשבילי.

אני אוהבת שאתה כמו ספר עב כרס, אתה זוכר את כל מה שלימדתי אותך , יותר מזה, אתה ממש מפנים.

אני אוהבת שאתה גורם לי להרגיש ולאהוב את כל הצדדים שלי בצורה מאוזנת , מושלמת וללא רגשי נחיתות.

אני אוהבת שאני לא צריכה להסביר לך את המחשבות שלי , כי אתה כבר בתוכם ויודע לעשות בדיוק את מה שהתכוונתי להגיד לך.

אני אוהבת שאתה תמיד מנסה להרגיע את הדרמות שלי באהבה שלך אלי .

אני אוהבת את השקט, את השלווה, את ההתמסרות אלי שמגיעה מתוך הרוגע , מתוך הביטחון שלך.

אני אוהבת שאתה רוצה לספוג את כל מה שאני עושה או יעשה לך ,רק כי זה גורם לי חיוך.

אני אוהבת שאתה מפנק אותי, דואג לי, אוהב אותי.

אני אוהבת שאתה יודע שאיתי הכי מושלם לך שיכול להיות לך, אתה מבין שלא משנה מה אני יעשה לך, יהייה יותר גרוע אם אני אלך.

אני שונאת שאתה לפעמים לא נלחם עלי מספיק!