כדי שאף אחד לא ידע.

חיפשתי מה לכתוב, אבל המילים לא התחברו לי למשפטים.

אז לא אכתוב משהו חדש, רק אניח פה דברים שכתבתי פעם, בגיל 18.

מה זה משנה כמה שנים חלפו? השורות עדיין רלוונטיות.

"...העולם כל כך מוזר והפכפך.

איך בשניה הכל משתנה- מהנקודה הכי נמוכה את יכולה להמריא לשמים.

ואני פה, בשמים.. כל כך מפחדת להתרסק.

אין לי סיבה לפחד, באמת שאין.

אבל מי שנכווה פעם אחת- יפחד כל החיים מאש.

(ואני נכוותי הרבה יותר מפעם אחת)..."

12/1/2008 

"...העולם כל כך מוזר והפכפך.

איך בשניה הכל משתנה- איך ישר מהשמים פתאם את מתרסקת למקום הכי נמוך.

ואני פה, מנסה לאסוף את השברים, שמחה שאין עוד לאיפה ליפול.

כבר אין לי סיבה לפחד, באמת שאין.

עוד כוויה קטנה נוספה ללב שלי, כאילו שגם ככה לא היה שם מספיק.

איך בכמה ימים הכל השתנה, אה?

לא נורא, אני חיובית ומאושרת מהחיים, לא נשברת משטויות :)

התמונה באמת עד כדי כך יפה?

תהנו מהגוף שלי, מהציצי, מהתחת.. כי כנראה אין לי משהו טוב יותר להציע..."

17/1/2008 

ויודעים מה עצוב? אני עדיין מרגישה שאין לי משהו יותר טוב להציע.