אני לא יודעת מה נסגר איתי.
לא טוב לי. אני מרגישה מועקה, כאילו חסר לי אויר, ובעיקר אני מרגישה חסרת אונים, כי אין לי מה לעשות או איך לעזור...
אתמול היה לי בילוי מוזר.
זוכרים את הבחור הזה?
יצאנו אתמול ביחד. לא רומנטי ולא נעליים.
נטו ידידים טובים שנפגשו אחרי הרבה מאוד זמן!
הוא הגיע למרכז לפגוש "ידידה" שלו, שכנראה ברגע האחרון דפקה לו ברז.
אז הוא התקשר אלי, כולו אומלל ומסכן, ובגלל שלי לא היה שום דבר טוב יותר לעשות- החלטנו בתור התחלה לצאת לאכול משהו.
מה אוכלים? כמובן שסטייק :)
אז אכלנו במסעדה מעולה בנווה דצק, הסטייקים היו פשוט מצוינים! (לא טובים כמו אלה שאני הכנתי, אבל גם אלה היו לא רעים)
ואז הלכנו ברגל חצי תל אביב בשביל לחפש איפה אנחנו יכולים להשתכר ולשכוח מהצרות שלנו, עד שבסוף עצרנו בבר יין.
זה כל כך כיף לצאת עם מישהו שלא צריך להתיפייף לידו, ואין שום טיזינג ושום רמזים, כי בסופו שלי דבר- כבר היינו שם, וכבר עשינו את זה.
דיברנו הכי פתוח וגלוי שאפשר. לפעמים זה כל כך כיף- להוריד מסכות ומגננות, ופשוט להיות עצמך.
הייתה לנו את האופציה לשכב. זה היה ברור לשנינו. הוא לא עשה כלום, אבל אילו רק הייתי זורקת לו חצי רמז... ופשוט לא. כל כך לא.
זה מוזר, תקופה אחרונה אני במחסור קבוע של סקס, אבל הוא כל כך לא עושה לי את זה יותר. בכלל לא נראה לי אפשרי שאי פעם נמשכתי לבחור הזה.
אז חזרתי הביתה לבד. שיכורה בטרוף!
לא יודעת אם זה בעקבות השיחות איתו, או כמות היין ששתיתי... אבל כל כך רציתי לישון כפיות!
לא סקס, לא משהו מיני... רק חיבוק אמיתי.
מחר מתחילה שנת לימודים חדשה, ואני מרגישה שאני נכנסת לתוכה בלי רוח במפרשים. בלי כוחות ובלי מצברים.
אני עייפה, וגם אקסטרה שעת שינה הלילה לא תעזור לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
