השאלה המניע והתוכנית

                                                                         1. השאלה

תורת הסיבתיות לא תמיד הצביעה ישירות על יחס סיבה-תוצאה במלחמות ישראל, אולם וכאשר בחשו החוקרים בכל מלחמה וקרב לחוד הגיעו אל הסיבה ותוצאותיה ברמת הגדוד החטיבה והאוגדה, ולא פעם אף נגעו ברמה הלאומית והצביעו על השרשרת המוזרה שבנתה את התוצאה . מלבד השאלה האירנית-ישראלית: שום תורה ושום חוקר לא הצליחו לעמוד על סיבותיה, לנתח את מהלכיה או לנבא את תוצאותיה.

מי זה בחצר [צילום: נס ציונה.קום]

                                                                                                                                     -          -          -

המאמר הזה נכתב ברוח חג הפורים שבא עלינו לטובה. ישנה אומה שרוצה לחסל אותנו. היא הכריזה על זאת לפני שנים מספר והלכה לבנות את הפצצה. השאלה שאני רוצה לדון בה: מה עשתה ישראל בנידון.

לפני 12 שנים הכריז ראש הממשלה שרון: ישראל לא שוקלת מתקפה על איראן. בזמנו ישראל התבקשה על-ידי ארה"ב לתת פומבי להכרזה הזו בשביל להרגיע את השטח ולתת מקום למאמצים המדיניים הבינלאומיים. הכרזה זו וכמובן לא היתה אמורה להוסיף או לגרוע מישראל את זכות התגובה בשעת מעשה, וכשאנו מדברים על תגובה הכוונה לתגובה על חיסול הקיום שלנו, חיסול הגוף במלואו- לא את חלקו; אשכרה חיסול פיזי מעין חידוש הנאציזם.

בניגוד לשרון נתניהו הכריז ושינן כי ישראל שוקלת דווקא מתקפה על איראן ועל כל מי שמכריז בפרהסיה על כוונתו להשמידה. נתניהו סבור כי העם בישראל זקוק לשמוע מפי מנהיגו הכרזה מעין זו, וגם איראן והעולם הערבי צריכים לשמוע באוזניהם את ההכרזה הקונקרטית הזו. העולם במלואו צריך לשמוע את זאת ולדעת כי באיזושהי נקודה עלולה ישראל להשתגע ולהתנהג על-פי תסריטים משלה, מוזרים ואף אבסורדים. עם זאת, איראן והעולם הערבי וכל העולם יודע גם יודע, כי בעידן המנהיגותי של היום ישראל לא תשתגע ולא תפעל ללא רשת הגנתית שזורה עליה ארה"ב. במילים ברורות יותר, ישראל זקוקה לאוקה של ארה"ב בשביל להכנס להרפתקה מסעירה כזו, וקשה לי לפנטז על אוקה כזה גם מארה"ב של טראמפ.

משל ונמשל

הייתי רוצה לבטא את דעתי אודות הנושא הגורלי של השמדת מדינת ישראל ע"י פצצת גרעין שאיראן פועלת בפרהסיה ובחשאי להשיגה. אני מבקש לומר כי הנושא חשוב ורציני ויש לתת עליו את הדעת. חשבתי על רעיון, על משל דרכו אוכל לבטא את עוצמת הנושא והגעתי למשל הזה:

תאר לעצמך אתה גר באבן-גבירול (x), ובדירה הסמוכה, א. גבירול (y) גר איש אחד בלי משפחה, בלי ילדים, ומישהו מהשכנים שם לב להתנהגותו המוזרה. הוא דיווח למשטרה והנה בפשיטה על דירתו נתפסו כ-500 תמונות של ילדים ערומים, 12 סרטי וידיאו פורנוגרפיים של קטינים, שלושה אקדחים, חבלים מכל הסוגים, מזרקים, סמים, וסטים של סכינים חדים. חוקרי המשטרה זיהו אותו כאדם המגלה משיכה מינית חולנית לילדים, הכינה כתב אישום נגדו והאשימה אותו בפדופיליות, אך הוא טען באוזני השופט כי הוא איש שלום ושוחרר מחוסר ראיות כי הרי לא תקף שום ילד עד כה. הוא חזר איפא לגור בא. גבירול (y) ואתה עדיין גר ממול בבית מס' (x), עם משפחה וארבעה ילדים קטנים בני 6 עד 10. השאלה איך היית מקבל את שיחרורו? מה אתה חש האם אתה מרגיש מאוים? האם אתה משלים עם זאת כי ילדיך מאוימים? האם תוכל ללכת לעבודה בשקט ולישון בשקט ולאכול ולנוח צהריים בשקט כאשר הפעוטים שלך משחקים מחבואים בגינה ממול?

זו היא השאלה שישראל צריכה לענות עליה על-אודות איום הגרעין האיראני. זוהי ההרגשה האמיתית שישראל אמורה לחוות בצל האיום האיראני.

התגובה הישראלית לאיום האיראני

כאשר באים לנתח את התגובה הישראלית לאיום הגרעני האיראני, קיימת דעה המצדדת בראייה בוגרת למגבלות הכוח. חסידי האסכולה הזו משוכנעים כי יש להמשיך וללכת על קליפות ביצים ביום ולאחוז את הסכין בין השיניים בלילה; בקיצור להשאיר את האף 16 בהאנגרים ולסתום את הפה. זה קשה, זה מתסכל, אבל זה מה יש.

אילו הייתי ראש ממשלה, הייתי לוקח את האיש הנמנה על האסכולה הזו בתור יועץ ואינני מדבר בציניות; איש כזה חייב להיות ולהשמיע את קולו במטבח הלאומי, אבל בתור אזרח מהשורה לא הייתי בוחר בו לתפקיד ראש הממשלה ולא הייתי מפקיד בידיו את עתידי ועתיד ילדיי, כי הוא מחושב מדי בשביל תפקיד לאומי כזה. רוצה לומר כי ישנם דברים בחיים שקורים ללא שום הגיון, פשוט מתהווים; כל ההיסטוריה האנושית תעיד ותספר על התכונה המוזרה הזו.

המהפכה הצרפתית למשל קרתה ושינתה את ההיסטוריה הצרפתית ללא שום בסיס מחושב והגיוני שיכול להסביר הלכה למעשה את הצלחת המהפכה. קומץ של אנשים פרימיטיביים עניים שחיים בתנאים אכזריים ללא שום הנהגה מסודרת ללא כוח מסודר, הפכה את הקערה על פיה וסילקה שלטון מלכותי מסודר עם כוח סדיר וזמין; זה הצד השני של ההגיון. אולם ואם נחקור לעומק את השתלשלות הדברים נגיע בוודאי אל הסיבה שבנתה את השרשרת הזו ונצביע בסופו של דבר על ההגיון! עובדה שהשלטון המלכותי סולק בסופו של יום.

ההגיון שגרם לתפנית

במלחמת ששת הימים השמדנו את כל חילות האוויר הערביים תוך כמה שעות. מלחמת יום הכיפורים כאשר כמעט והגענו לכניעה, וכאשר משה דיין הכריז על חורבן בית שלישי, ותוך שעות נכנס מוטיב מוזר שחדר מהדלת האחורית של ההסטוריה והפך את הקערה על פיה. יש האומרים כי האחראי לזאת הוא שרון עם אוגדתו והרוח העקשנית שלו. יש אומרים כי הגשר המוּנּע שהצליחו להעביר אל התעלה הוא האחראי לתפנית, ויש מי שמאשים עדיין את הפיקוד הצבאי ב"כישלון" שנחלנו למרות התפנית והניצחון הסופי (כישלון = קורבנות מיותרים שהוקרבו חינם כגון בקרב החווה הסינית), אבל על עובדה אחת אין מערערים: לא היה חורבן בית שלישי ולא הפסדנו את המדינה במשחק יום הכיפורים, ואף יותר: הכנענו את כל צבאות האויב כנגד כל החישובים וההגיון ונגד תורת ההסתברות. תורת ההסתברות המציאותית שלנו ולמעשה נשברה בכל המלחמות שלנו, אולם וכאשר באים החוקרים הצבאיים ובוחשים בכל מקרה ובכל מלחמה וקרב לחוד, הם מגיעים בוודאי אל סיבת הניצחון ברמה הנקודתית וברמה החטיבתית וברמה האוגדתית ואף מגיעים אל הרמה הלאומית ומצביעים על השרשרת המוזרה שבנתה את המהלכים שהביאו לניצחון: הנה כי כן ההגיון שגרם לתפנית הזאת.

הגיון שעלול לחבל במטרה

רוצה לומר כי לא הולכים על-פי ההגיון כי אם עושים את ההגיון. מתחשבים בהגיון במהלכים מסוימים אך לא משתעבדים לו, כי השעבוד להגיון והחישוב האינסופי עלולים לא פעם לחבל דווקא בחשבון הסופי הקובע, היינו בהגיון הסופי שרושם את דפי ההיסטוריה האמיתיים.

אני טוען כי הנוסחה שעל-פיה ניתן לדוג את המציאות הרצויה היא לנטוש את החישובים האינסופיים ולנטרל את ההגיון לטובת המעשה הרצוי, שם חנות המפעל של ההגיון ושם מכינים אותו.

הרצוי שלי הוא שלא יכחידו אותי, שמדינה ישראל לא תיכחד ואיראן הולכת לקראת המטרה הזאת ואם-כן עלי ללכת לקראת "הרצוי" הזה; זו המטרה שאני שם לנגד עיני ומתקדם לעברה, אסור שדבר יפריע לי ושיהיה הדבר המחושב ביותר וההגיוני ביותר.

לגייס את ההגיון לטובת המטרה

אין זה אומר, כאמור, כי עלי לנטוש מיד את כל השיקולים המקומיים וללכת ראש בקיר מבלי להתעכב עליהם. עדיף למשל כי המעצמה הגדולה הניצבת כיום לצידי שהיא תעשה את העבודה ועל-כן עלי לקדם בכל דרך אפשרית את האופציה הזאת. יש לחשוב גם על ערוצים מדיניים בינלאומיים, כגון קידום מהלך של הבאת הנושא האיראני אל מועצת הביטחון והפעלת סנקציות כלכליות חוזרות על איראן על מנת לבודד אותה בזירה הבינלאומית- כלכלית ומדינית כאחד; הדבר ישרת ללא ספק את מטרתי. אולם אינני בוחן את "האופציות" שמניתי כתחליף למטרה שאני מתקדם לעברה. שום דבר לא יבלבל אותי כי הנוסחה שלי ברורה: אעשה את כל אשר לאל ידי בשביל שמדינת ישראל לא תאויים בהכחדה והקיום שלה ילך פייפן.

אם ארה"ב מניחה בידי ערובה מדינית מנוסחת היטב ומרגיעה אך לא תשובה חד-משמעית המגובה בתאריך מדויק להשגת מטרתי, או אז עלי להתקדם לבד אל עבר המטרה שהיצבתי לנגד עיני ולהשיגה מידית עם האמצעים העומדים לרשותי; כך אני "עושה" את ההגיון ומגייסו לטובת מטרתי. אין לי ברירה אחרת, אין לי זמן אחר, אין לי דרך אחרת, כל עיכוב יכול להוות טעות קיומית בשבילי, טעות פטאלית, ובהיסטוריה לא משחקים.

להשיג את המטרה בכל מחיר

כן להיכנס עכשיו ומיד באיראן; עכשיו ומיד על כל סבך ההגיון הזה. כל זמן אחר עלול לסכן את קיומי ומטרתי למנוע מיידית את הסיכון הזה. זאת, למרות ומעשה כזה עלול להביך את ידידתי המעצמה הגדולה ועלול לסכל את מאמציה להביא לבידוד איראן בזירה הבינלאומית, ואף במקום זאת זה עלול לבודד אותי- את ישראל בזירה הבינלאומית ואף להביא עלי אסון כבד של סנקציות במושב האו"ם ומועצת הביטחון. דבר זה עלול אפילו לגרום להרכבת קואליציה ערבית נגדי ואיחוד שורותיה באדיבותי; את זאת תבטא מלחמה כלל ערבית כנגד הישות הציונית שלי, ובמלחמה כמו במלחמה אין ערובה לשום דבר. ובכל זאת מוטלת עלי האחריות, בתור מנהיג, לקחת את ההחלטה הזאת: ללכת בכל מחיר לקראת המטרה שלי – אם תרצה עם הראש בקיר! זו הדרך היחידה העומדת לרשותי. כך שורדים העמים על דפי ההסטוריה, באמצעות ההגיון המוזר הזה.

אילו הייתי דייר באבן-גבירול (x) ונודע לי כי זה עתה המשטרה שחררה את השכן הפדופיל, הייתי עושה לי חוק ונכנס באימא של השכן הזה על-מנת לנטרל אותו על כל המשתמע מכך, זאת כי אני בעד שרידות ילדיי ולא בא לי לעבור לרחוב אחר; כאן הבית שלי. אני מסתכן ללא ספק במאסר ואולי אסכן את עצמי מול הפדופיל שלא יעמוד בשילוב ידיים נוכח התקפתי, אך זו האפשרות היחידה העומדת לרשותי לאחר שנוכחתי כי המשטרה הרימה ידיים ושיחררה את הפדופיל.

                                                                                                                 2. המניע

המדובר בסך הכל בקרב על דעת הקהל האסלאמית . האירנים חיפשו ומצאו נקודת-תורפה פסיכולוגית שביכולתה להשפיע על דעת הקהל בעולם הערבי-אסלאמי וכבר עמדה במבחן התוצאה על-פני הרבה השנים

                                       (מלך סעודיה סלמאן) האויב המר של אירן: הסונים [צילום: כריסטוף אנה/AP]                                  

                                                                                -                 -                 -

אני מאמין כי תוכן המלל להלן העסיק לא מעט מאנשי הביטחון הישראלים, ועלה באופן זה או אחר במספר דיונים אסטראטגיים על-אודות שאלת המניע של אירן להתחמשות בנשק גרעיני. עלי להקדים ולהודות כי על-פניו ומתחת לפניו אין לאירן שום סיבה להתקיף את ישראל ועוד בנשק גרעיני. לא נשקפת לאירן שום סכנה מכיוון ישראל, אין לה שום סיכסוך מדיני-בטחוני איתנו גם אין לנו גבול משותף. אשר על כן שום מדינה הזויה או נורמלית לא תסכן את עצם קיומה בהרפתקה גרעינית נגד ישות שתגיב אם תותקף ותגיב בהתאם; היא תשמיד את אירן. קרוב לוודאי כי כל בר הגיון יחתום על הניתוח הזה- מלבד כותב השורות. ההבדל ביני לבין להקת החותמים ברי ההגיון הוא שאני שאלתי את השאלה הנדרשת והם, ככל הנראה, לא.

המניע האירני מהו

השאלה העולה מאליה היא: ואם כן מדוע אירן מבקשת להתחמש בנשק גרעיני ולאיים בו על ישראל לעיני כל אומות העולם! כי הרי גם אומות העולם כולל האומה הערבית- כולם יודעים כי אין לאירן שום סיבה ישירה או עקיפה לפתוח במלחמה נגדנו ועוד במלחמה גרעינית. הואיל וזה המצב השאלה הנדרשת היא מדוע עושה אירן מאמצים כבירים להצטייד בנשק גרעיני ולאיים בו על ישראל; זו השאלה העולה מאבסורד-על שאין כדוגמתו בהסטוריה האנושית: מדוע. בשביל לענות על האבסורד הזה נידרש לניתוח אסטראטגי עמוק ביותר.

רובנו יודעים כי 80% מהעולם האסלאמי הוא סוני, 15% שיעי ו-5% הנותרים מהווים מספר זרמים עצמאיים שהתנתקו מהשיעה; קוראים להם "החורגים". כל איש שיעי שיתבקש להצביע על האויב שלו יודע לכוון את האצבע שלו אל עבר האויב המר והאכזרי- הלא הם 85% מהמוסלמים הסונים; זהו האויב הנוקשה של השיעים. כשמדברים על האויב הסוני בה' הידיעה- לישראל אין מקום כבוד לידו; גם לשטן הגדול אין מקום.

רוב סוני מוחלט

כנ"ל בצד השני של המתרס, האויב האמיתי של הסונים הם השיעים דהיינו האיראנים והמובלעות שלהם, ואם ניתן לכל אחד מהאויבים את זכות הבחירה – את מי היית משמיד קודם: את השטן הגדול, הקטן, או את הסוני/השיעי, יענה לך מבלי להניד עפעף: כמובן את האויב הנצחי והמר שלי הוא הסוני/השיעי.

עד כאן הנתונים המוכרים ולניתוח שלהם מהזווית השיעית. השיעים וכאמור הם המיעוט באומה האסלמית, מולם ניצבת חומה של 85% מכלל המוסלמים שבעולם המבקשים את נפשם לשונו כמשמעו; את זאת האירנים יודעים באופן ברור. כלומר מבחינה מתמטית גרידא שאלת הכחדתה של האומה השיעית היא שאלה של זמן, יום יבוא והמיעוט הזה יושמד על-ידי הרוב המוחלט של הסונּה, ו/או במקרה הטוב יוטמע בחזרה אל חיק האומה הסונית הגדולה.

אנו עדים להתמודדות אירן עם האיום הסוני מידי יום ביומו, בעירק, בתימן, סוריה, לבנון... האירנים נמצאים בלבנון ובסוריה לא בשביל להתמודד עם האויב הישראלי כי אם להתגונן מפני האיום הסוני עליהם על-ידי הרחבת בסיס הפעילות הצבאית שלהם במזרח התיכון, וחתימת בריתות עם כל מי שרק מוכן ללכת איתם ואפילו שיבקש מחיר מופקע על בריתו וחתימתו; הם מוכנים לשלם אפילו בכניסה למלחמה לא להם; הם מוכנים לשלם בדם אדמומי עבור כל בסיס נוסף וברית מזדמנת, וזה מה שקורה הלכה למעשה בסוריה ובתימן ואף בלבנון; האירנים נלחמים ונהרגים שם במלחמה לא להם.

ובכל זאת האיראנים רואים בעשייתם זו כפיתרון טקטי זמני אך לא פיתרון אסטראטגי לאיום הסוני עליהם, כי בסופו של יום וכפי שציינתי העניין הוא מתמטי: 15 נגד 85 האחרון מנצח והפרסים יודעים חשבון. וכאן אנו מגיעים לחשיבה האסטראטגית האירנית שהולכים עליה בכל הכוח ושמים בה את כל מבטחם ומאודם.

החומר המרדים של השליטים הערביים

המדובר בסך הכל בקרב על דעת הקהל האסלאמית. האירנים חיפשו ומצאו נקודה פסיכולוגית שיכולה להשפיע על דעת הקהל בעולם הערבי-אסלאמי וכבר עמדה במבחן במשך הרבה שנים. המדובר ביישות הציונית שכל השליטים הערביים השתמשו בה על-פני עשרות השנים בשביל "להרדים" באמצעותה את העם העני והמרוד שלהם, ולהשאירו תחת שליטה אבסולוטית מבלי שיתמרד או יפצה את פיו.

השאלה הפלסטינית והיהודים הציונים שגנבו מהעם הפלסטיני את אדמתו; זה החומר המרדים שהשתמשו בו השליטים הערביים, ואפילו השתתפו במלחמות נגד ישראל בשביל להציג מידי פעם לעמם קבלות מעשיות בשטח- עד כמה חשובה השאלה הפלסטינית. כך עשה אסד האב, המלך חוסין, עבד אל-נאצר ואפילו קדאפי וסדאם חוסין, כולם השתמשו בחומר המרדים הזה; סוג של סידור שהניב תוצאות ועמד במבחן התוצאה: העם נרדם לאחר כל מלחמה לכמה עשרות השנים.

גם האירנים קלטו את הטריק הזה וביקשו לעשות בו שימוש, ועוד איזה שימוש. המרחב שביקשו להפעיל בו את הטריק אף שליט ערבי לא חשב עליו; הם מתחו אותו עד לאינסוף והוא עבר אפילו את מרחב הדמיון.

רווח מול הפסד

האירנים שאלו את עצמם: מה עדיף לנו בטווח הארוך- להמשיך עד לאינסוף במלחמתנו בסונים שבסופה המתמטיקה תנצח, או ללכת עם כל הכוח על הרחבת תחום פעולת הסידור הפסיכולוגי על-אודות המדינה היהודית והאויב הציוני, כך שנקנה באמצעות הסידור הזה את לב כל ערבי-מוסלמי (סוני) בכל העולם.

שאלו וענו: העסק ראוי וכדאי וזו איפא התוכנית של הפרסים שלדמיונם אין גבול: הבה נשיג נשק גרעיני ונשמיד באמצעותו את האומה היהודית. מאידך ובו בזמן מודעים אנו כי גם חלק מהעם האיראני לבטח יושמד- אך לא כל כולו, סביר כי יישאר מליונים והרבה מתוך 85 מליון האירנים, וניתן להחיות דרכם את האומה השיעית. בחישוב רווח הפסד- דווקא ההפסד האירני יקנה להם את שם השהידים של פאר האומה הגדולה והאצילה שהקריבה מליונים מאזרחיה עבור העם הערבי ועבור השאלה הפלסטינית.

האיש המולסמי המצוי יעמוד על ערך ההקרבה הזו ויעריך אותה עד כדי, לדידי האיסטרטג האיראני, עד כדי לקבל עליו את עול הנהגת איראן ואומת אירן ודת אירן על ראשו. בחישוב מתמטי רווח מול הפסד, האסטרטג האירני מזהה ברשימת הרווחים שני דברים: הוא מזהה את חזרת עטרת האומה הפרסית ליושנה. היא תעמוד זקופה שוב בראש העולם הערבי העשיר, כאשר משאביו יופנו לחדש את בניין האומה הפרסית כפי שהיתה פעם, והדבר השני שאותו אסטרטג מזהה הוא הסרת עול האיום הסוני לעולם ולעולמי-עד. מי יודע אולי אף יקומו במסע מהיר לשייוע הסונים, כדרך הצלבנים ואף האיסלמיסטים שביצעו מסעות מעין אלה על-פני ההסטוריה האנושית וגרפו הצלחות מרשימות; הדבר אינו בשמים. כן האירנים מתכוונים להטיל פצצה גרעינית על ישראל כצעד אסטרטגי מחושב.

                                                                                                                    3. התוכנית

הבעיה שלנו מתחילה מכאן . לא מהאיום הקיומי עלינו וגם לא מחלון ההזדמנות של אירן כי אם מהסכנה שמא נירדם, ולנו אין את הלוקסוס לתפוס תנומת צהריים כנהוג בכל העולם . הבעיה כי בשאלה האירנית-ישראלית יש לנו סיבה טובה לנום שנת ישרים ולהרדם עמוק; כך עולה, לכאורה, מהתמונה הגדולה שאנו משקיפים עליה

המדינה שהזקן הכריז על הקמתה בסכנה קיומית [צילום ויקיפדיה] 

                                                                                  -             -             -

חברים המערב מתחיל להתעורר; הימין עולה והשמאל שוקע וזה טוב, כי הימין הזה מזהה את הטרור האסלאמי וקורא לו בשמו: בעיה המאיימת על שלום העולם וכזו יש להתייחס אליה ולטפל בה מהיסוד.

אם נדמֶּה את סימני ההתעוררות הימניים לכורסטרול הטוב אזי יחד איתו מתחיל לבצבץ גם הכורסטרול הרע. אפשר להבחין באנטישמיות שמתחילה שוב לצוץ מהחורים כמו עכברים ולהרים את הראש, והכורסטרול הרע לא טוב לנו. לפני פחות ממאה שנה הרג הכורסטרול הרע 6 מליון איש מעמנו בשינה; הם היו בשינה עמוקה כאשר נתקפו בכורסטרול הזה. עוד לא עברה מאה ושוב אומה אחת צצה מאחד החורים לאיים בהשמדתנו. בעברית צחה: עיני עינק, לאור היום, היא לא מסתירה את כוונותיה, נהפוך, היא מצהירה עליהן בכל הזדמנות.

המדובר כמובן באומה הפרסית, אירן. ההסכם שאירן חתמה עם המערב (המחייב גם את ממשל טראמפ) העניק לאירן גושפנקא בינלאומית להצטיידות בנשק גרעיני, וזה אומר דרשני. זה אומר שעלינו להשאר ערים לבל נרדם שוב; אין לנו את הלוקסוס לתפוס תנומת צהריים כשאר כל העמים.

טביעת אצבעות הימין הפשיסטי

עליית הימין וכפי שציינתי היא דבר טוב ומבורך לעולם, כי הימין הזה מצביע באופן ברור ונחרץ על הבעיה האסלמית הגלובלית, הוא קורא לה בשמה ומבקש לטפל בה מהיסוד. אולם יחד עימו, כאמור, צץ מהחורים גם הימין הפשיסטי והאנטישמי. אפשר כבר להבחין בסימניו ובטביעות אצבעותיו המעודכנות מידי יום ביומו במדינות המערב וגם בארה"ב. המצב המדאיג היום הוא כי נוצר לאירן חלון הזדמנות לחבור דרכו עם הימין הפשיסטי העולה, וליצור באמצעותו מסלול עליו יונחו בניחותא ובהשלמה טובה הכוונות האירניות כהווייתן- לפטור אחת ולתמיד את העולם משתי בעיות תאומות המעכבות ומאיטות את שגשוג העולם: בעיית הטרור האסלאמי והבעיה הישראלית-ערבית (היינו הישראלית) המאיימת ישירות על שלום העולם ומבעבעת ביבשת שלימה. כיניתי את הבעיה "ישראלית" כי קל לפטור את העולם מ-5 מליון ישראלי מאשר מ-מליארד ערבי. אלה הם עמודי התווך של ההגיון האירני, ולהגיון הזה שוק פתוח בימין הפשיסטי העולה. לכן הצבעתי על חלון הזדמנות שנפתח בפני אירן המצהירה בגלוי ובכל הזדמנות על חלומה הרטוב: למחוק את הישות ישראלית-ציונית.

ישראל: סם הרדמה להמוני המוסלמים

הבעיה שלנו מתחילה מכאן. לא מהאיום הקיומי עלינו וגם לא מחלון ההזדמנות של אירן כי אם מהסכנה שמא נירדם, ולנו, כפי שאמרתי, אין את הלוקסוס לתפוס תנומת צהריים כנהוג בכל העולם. הבעיה היא שבמקרה הזה יש לנו סיבה טובה לנום שנת ישרים ולהרדם עמוק, כך עולה מהתמונה הגדולה שאנו משקיפים עליה: אין לאירן שום סיבה לתקוף את ישראל ועוד בנשק גרעיני, זאת כי לא נשקפת לאירן שום סכנה מכיוון ישראל, אין לה שום סיכסוך מדיני-ביטחוני איתנו גם אין לנו גבול משותף. אשר על כן שום מדינה הזויה או נורמלית לא תסכן את עצם קיומה בהרפתקה גרעינית נגד ישות שתגיב אם תותקף ותגיב בהתאם; היא תשמיד את אירן.

כאן קבור הכלב וכאן נמצא חומר ההרדמה הפועל עלינו בכמויות מסחריות: אירן מבקשת להשתמש בנו, ביהודים הישראלים כאופיום, כסם הרדמה להמוני המוסלמים הסונים, למעל למליארד סוני הרואים בה ככופרת שיש להשמידה וחלומם הרטוב לראותה תל-חורבות; ולא רק זו כי-גם זו: טרליוני הדולרים נשפכו כמים במפעל ההשמדה הזה: דאעש קם במימון סוני נסתר- בשביל להשתלט על עירק וסוריה ומשם לזחול אל אירן; הגרוע מכל קרה והתוכנית יצאה לדרך. למיותר לציין כי אירן ועד כמה שתהא חזקה, אין לה את הכוח- לא הצבאי ולא הכלכלי להדוף את התקפת מליארדי הסונים עליה ושהוקצו לה טרליוני הדולרים והיד פתוחה.

צבאות הסונים יעלו על טהראן

אירן, כפי שרואים בחדשות היומיומיות, התחילה זה מכבר להדוף את מתקפת העל שפרצה, ושלחה את צבאה לסוריה ועירק להלחם בשלוחת הסונים, דאעש, המזדחל אליה להשמידה, וכאשר יום הדין יגיע ויתקרב אליה דיו, יחברו אליו יתר הצבאות הסדירים של הסונים ויעלו יחד על טהראן; זו בעינה תוכנית העל שכבר החלה.

כפי שציינתי, אירן מודעת לתוכנית הזו ומנסה בכל כוחה להודפה, היא היתה מוכנה לכרות ברית גם עם השטן ולהיות מרכיב בקואליציה שלו נגד דאעש. לא היה לה איכפת מי יעמוד בראש הקואליציה הזו, ארה"ב, רוסיה, או שניהם יחד, היא בפנים. תמיד היא בפנים ונותנת את כולה במאמץ המלחמתי הפעיל נגד דאעש. ושוב ראינו את זאת כולנו בשידור חי מעל מסכי הטלויזיה במשך השנים האחרונות, תמיד אירן היתה חוד החנית של כל המתקפות, הן בראשות רוסיה, ארה"ב, היזידים הכורדים או כוחות אסד המצומצמים; נוכחות הכוחות האירנים היתה ניכרת תמיד במתקפות נגד דאעש בסוריה ובעירק.     

הקלף האחרון: תוכנית העל  

עם זאת וכאמור, אירן היתה ועודנה מודעת למוגבלות יכולתה מול יכולות הסונים הצבאיות ומעל הכל הכלכליות. אשר על-כן היה עליה להתכונן ליום הדין ולשלוף את הקלף האחרון שהחזיקה בו קרוב לחזה זה עשרות השנים. הקלף הזה חושף תוכנית-על ערמומית שישראל משחקת בה משחק משני אך מכריע. ואלה פרטי התוכנית במילים פשוטות, עמדתי על פרטי התוכנית בפרק הקודם:

1. אירן תרים את לפיד הסכסוך ישראלי-פלסטיני, ותקח לעצמה את תפקיד המגן הערבי-לאומי של העם הפלסטיני.
2. היא תפתח, בשם העם הפלסטיני ואדמתו הקדושה, במלחמה גרעינית נגד ישראל, ותטיל בפועל פצצה גרעינית על ישראל. (לאחרונה דווח כי ביקשה לקנות פצצה מוכנה מפקיסטן, אם וכאשר לא תגיע בכוחות עצמה להרכבתה).
3. ישראל בתגובה תטיל על אירן פצצת אטום או מימן שתוצאותיה עצומות אך מוגבלות, יען כי שום כוח גרעיני, כך מעריכה אירן, לא ימחק אומה בת 85 מליון נפש.
4. הנותר מהעם האירני יתקבל בעולם הערבי כעם אציל שהציל את הכבוד הערבי, והקריב את בניו ובנותיו למען השאלה הפלסטינית ולמען ירושלים הקדושה. הוא היחיד מבין העמים הערבים שקם ועשה והיה מוכן לשלם את המחיר, בניגוד לכל יתר המנהיגים הערביים שדיברו ורק דיברו ודיברו.
5. אירן, עקב זאת, ולמרות כוחה התשוש, תוכתר כמנהיגת העולם הערבי, ומשם כל סינריו שיתגלגל ייטיב, בלשון המעטה, עם אירן.
6. הסכנה של הכחדת אירן השיעית על-ידי העולם הסוני תחלוף מהעולם, ואת מקומה יימלא מעתה שיגשוג מדיני וכלכלי.
7. חלום האימפריה הפרסית ישמיע שוב את פעימותיו הקצובות. 

                                                                   _____________________