כל הבכי והעצב ששררתי בו במשך בערך שבוע מתחילים לעזוב אותי, ואני נותנת שוב לחיוך אמיתי לעלות על הפנים וליהנות ממה שיש.
הבנתי שאין לי סיבה לשים לב לדברים מטומטמים שמישהו אומר, ואני צריכה להבליג, לא להתייחס וליהנות מהחיים. כי להיות תקועה בדיכאון ולחשוב כמה רע לי כל הזמן בזמן שאני יכולה לעשות כל כך הרבה דברים טובים זה פשוט בזבוז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
