יש לי כל כך הרבה דברים לספר ולשתף אבל אני לא רוצה להתלהב יותר מדי (על מי אני עובדת, אני חופרת בלי הפסקה) אז אני מעדיפה שלא לספר כרגע.
אני כל כך שמחה שהשבוע הזה קרב לסופו. זאת אומרת, אני ממש שמחה ממנו, אבל לא היה יום אחד שנשארתי בבית. ארבע חזרות, יום אחרי יום. שני מבחנים ושני בחנים, כזה עומס (גם של לימודים וגם של שיעורי נגינה אני מתכוונת) מעולם לא חוויתי ביחד.
הקונצרטים מתקרבים ואני נורא לחוצה מצד אחד. מצד שני אני כבר רוצה לעבור אותם, להגיע לחופש. אח, יש לי כל כך הרבה תוכניות לחופש. הוא הולך להיות החופש הכי טוב מימיי!
אני מרגישה כאילו הבטן שלי החליטה לפתוח לונה פארק ולצרף גם את הלב שלי לשם. אני מאוד מודה לכם, איבריים פנימיים. (רמז עבה, אבל בסדר)
וכרגע הבטן החליטה גם לספק סחורה (נו אני רעבה) אז אני אפרוש לאכולD:
דזמונד,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
