התחושה המגעילה חוזרת. געגועים, חנק בגרון, רצון לבכות. הראש בעננים, אבל הפעם לא ממחשבות טובות.
אני רק רוצה שיגיע כבר החופש, שלא יהיה שום דבר. לא הייתי צריכה להיכנס לזה מראש. ועכשיו אני סובלת. אוהו כמה אני סובלת.
בלוג מתפעל רק כשרע לבעלים שלו...
דזמונד,
טוב שיש לי לפחות את הימים האלה לנסות לחזור לעצמי (כל כך לא יקרה...)