הכול היה טוב. התחלתי ליהנות וממש שמחתי אתמול והייתי מאושרת. עד שגיליתי שכמה חברות יצאו לבד ואפילו לא אמרו לי. ולמה? בגלל שמי שארגנה את זה אמרה שהיא לא רוצה שאני אצטרף, בגלל שבפעם הקודמת אני לא רציתי אותה. אבל היא לא הבינה נכון, בפעם הקודמת נסענו לפגוש את האקס שלי, שהיא בכלל לא הכירה אותו אז מה הקטע. זה פוגע. אני מרגישה דחויה ולא רצויה. למרות שמחר קבעתי עם שתי חברות, זה מרגיש לי קצת כאילו החברות שלי לא ניסו להסביר לה אפילו. זה פשוט לא נעים, ומעצבן. ועוד היא דיברה איתי אתמול כאילו כלום. לפחות אל תהיי כל כך צבועה.
חוץ מזה, אני נזכרת בו. נורא קשה לי. אני רוצה לומר שהתגברתי ולחייך ולצחוק ו... לא יודעת מה. טוב, אני צוחקת ומחייכת. אבל כרגע אני לבד (פיזית, לבד.) ואני רוצה לבכות. אני יודעת שהבעיות שלי כל כך קטנות ומטומטמות אבל זה מרגיש לי רע וזה עושה לי הרגשה עכורה שכזו. :(
לא מספיק, אני גם מרגישה לא טוב וזה כבר היום השלישי. אוח.
שינה היא הפיתרון הכי טוב, באמת.
דזמונד,
ממש באלי לעשות וידאו בלוג><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
