אז אני עייפה, למרות שישנתי בערך 15 שעות במצטבר והשינה של הלילה הייתה נפלאה. הייתי ממש עייפה והיו לי בחילות נוראיות אחרי כמות הפופקורן העצומה שאכלתי, אז פשוט נרדמתי עם המזגן בסלון.
תכננתי לעשות כל היום פאזל, במקום זאת(!) ניגנתי שוב דף שלא ניגנתי כבר הרבה זמן ואני גאה בעצמי בכל פעם שאני מנסה להתקדם קצת.
נקבע לי שיעור לשבוע הבא, ואני כבר רואה את העומס שיווצר לי אבל בלי פאניקה, הכול יהיה בסדר. אני אלמד לארגן את הזמן שלי, ואני אנסה לישון שנת צהריים כמה פעמים בשבוע, לפחות שעה קצרה או שעתיים, ואז אפשר להתפנות לשיעורים ולנגינה.
את הסופשים אני אנסה לנצל כמה שאפשר, אני אנסה לסיים את השיעורים ליומיים הבאים, ואז נלך להתנחל אצל אחת החברות. כשמזג האוויר יהיה קצת יותר נוח אפשר יהיה גם לצאת לטייל בחוץ.
אני נורא עייפה אבל מחכה לי מתמטיקה ו... איכס. טוב שאני יושבת עם חברה חכמה שטסה בחומר ויכולה לעזור לי.
אין לי מושג אם אני באמת הולכת לקרוא את הספר הזה באנגלית, כנראה שלא. זה יהיה מצחיק.
דזמונד,
שסגרו לה את המזגן, אבל יהיה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
