ואני צוחקת להם בפנים ואומרת שהתחלתי לפני ארבעה ימים אז די להתלונן.
ניסיתי להיות נחמדה ולדבר עם התלמידים החדשים. לא יצא לי עם אף אחד. הם כולם מסתכלים עליי כאילו אני משוגעת ולא יודעים מה אני רוצה מהם. אני מבינה שזה מוזר שפתאום מישהי קופצת ומתחילה לדבר איתך אבל תהיו קצת נחמדים ופחות גסים. זהו. אני לא מנסה להתחבר יותר לחדשים. :(
נכנסתי לשכבה מתחתיי עם חברות ושני בנים מהכיתה והתחלנו לצחוק עליהם שהם מתאימים בגובה. התלמידים החדשים (האחרים!) נהיו ממש תוקפניים והעיפו אותנו מהכיתות שלהם. המפ. איזו חוצפה. אז סגרתי את הדלת של אחת הכיתות מבחוץ ופתאום בום! נפלה הידית. 
זה פשוט כל כך הצחיק אותי ונבהלתי כי חשבתי ששברתי משהו והתברר שזה תמיד ככה, אז נרגעתי קצת.
וזהו. עכשיו צריך להתאמן ולאכול. עוד מעט יש שיעור...
הו ובברכת חודש שמח אני מקווה שהחודש יהיה יותר טוב מהקודם. גם אם היום קצת הרגשתי שוב לא שייכת, הסיבה שגיליתי אותה בסוף היום קצת הרגיעה אותי. וגם אם היא לא נכונה במיוחד - לא אכפת לי. אז חודש טוב לנו, ושנת לימודים מוצלחת! D:
דזמונד,
D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
