תודה לך, אמא טבע, שנתת לי את המתנה הנחמדה שלך, דווקא עכשיו. תודה רבה לך, שאת מעניקה לי את הזכות לייבב על מור גורלי כאישה ולהיראות כמו חילזון במשך יומיים וחצי.
יום שני מבחן. וחזרה רצינית. אני מתרגשת כל כך, קמתי בערך שלוש פעמים עד הפעם הסופית הבוקר ועם כמה שהייתי חצי ישנה ולא מפוקסת בכלום הבטן געשה כאילו אני הולכת לנאום בכנס עולמי.
אני כל כך רוצה לדבר על זה. אני יכולה לדבר על זה שעות, על כמה שזה כיף ואני אוהבת את זה. ואני נמנעת כדי לא להתלהב יותר מדי.
דזמונד,
אוח. פעם ראשונה שאני לא יכולה לספר משהו בבלוג שלי...