אני רוצה לכתוב, אני רוצה לשבת עד ארבע בבוקר מול המחשב ולכתוב בלי לשים לב. לתת למילים לגלוש מהאצבעות למקלדת ולאותיות להיכתב על דף הוורד הפתוח. שהוא יתמלא בפסקאות ושורות וסימני פיסוק שונים.
וואי, ממש בא לי מכונת כתיבה. מהישנות האלה, שצריך להכניס דף ואז ללחוץ על מין מקשים עגולים כאלו? אני מבטיחה, מי שאיכשהו ימצא לי כזו מכונה, פריט אספנים, אני לא יודעת מה, ויביא לי אחת כזו - יקבל את אהבתי לנצח. באמת באמת.
הרגע הזה, כשחברה שלי מדברת איתי על שקרניות ואני אומרת לה "הו, איזה חמוד הולדן." והיא עונה לי "הולדן בן זונה. טוב שהוא מת." ואני רק בעונה השנייה בפרק 19, והיא אומרת "אופס?" ואז אני יוצאת עליה שהיא מספיילרת (אה כן, זו מילה שהמצאתי. בזה הרגע) לי והיא כולה נקרעת מצחוק בטח. אני לא יודעת אם אני יותר עצובה, עצבנית או משועשעת בעצמי
היום השלישי שאני צופה בשקרניות ואני כבר בעונה השנייה זה ממש לא בריא לי, אבל בסדר.
אני מתכננת לנסוע לתל אביב עם חברות, אבל אני לא יודעת אם יתאפשר לי וזה ממש מבאס כי אני ממש רוצה לצאת. עם כמה שזה כיף לשבת כל היום במזגן והכול, לראות סדרות ולאכול בלי סוף (אגב, בכמה הימים האחרונים יש לי התקפי רעב מפחידים, ואני אוכלת דווקא די בסדר, זה לא שאני לא אוכלת כלום וממשיכה להיות רעבה. זה מדאיג) אני גם רוצה ללכת לטייל, ולא סתם לצאת החוצה...
בינתיים, אין לי ממש עוד משהו לספר עליו. הייתה היום חזרה, לא היה משהו. יהיה בסדר. אני אגרום לכך שיהיה בסדר. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
) לי והיא כולה נקרעת מצחוק בטח. אני לא יודעת אם אני יותר עצובה, עצבנית או משועשעת בעצמי
זה ממש לא בריא לי, אבל בסדר.