זה החלק הראשון שכתבתי.. מקווה שתאהבו :)
חלק 1:
קמתי בבוקר כרגיל. כמו שאני עושה בכל יום שיש בית ספר. הייתי ממש שמחה כי אחרי חמש דקות של התעוררות נזכרתי שיש לי יומולדת והייתי בטוחה שההורים שלי יעשו לי הפתעה כמו שהם עושים לי בכל שנה. אני תמיד קמה בבוקר ומגלה עוגת שוקולד ובית מלא בבלונים וקישוטים "יומולדת שמח מאיה" וכולי וכולי.
נעלתי את נעלי הבית שלי בצורת חתול וירדתי במדרגות. להפתעתי גיליתי שהמשפחה שלי לא הייתה שם. התאכזבתי כי ידעתי שאם הם לא בבית אז זה כנראה יום רגיל: אימא ואבא הולכים לעבודה, אח שלי הקטן בבית ספר ואחותי בצבא. נאנחתי. מאז ומתמיד אני רגילה לקום בבוקר ולמצוא את הבית שלי ריק. זה קצת עצוב, ועוד ביום ההולדת שלי שאמורים להיות פה בלונים לשם שינוי.
...
שתיתי שוקו חם, לקחתי את המעיל השחור שלי ויצאתי החוצה לחכות לחברתי הטובה אלה שתבוא לאסוף אותי עם המכונית הגדולה של אבא שלה. עוד פאק (סליחה על המילה), היא לא הגיעה ולא היה שום זכר למכונית של אבא שלה. הזעפתי פנים וחציתי את הכביש, אפילו החתולים ברחו ממני. מה קרה היום? הגעתי לבסוף לבית הספר שתי דקות לפני הצלצול ומה שחיכה לי שם.. טוב. נכנסתי בזהירות לאולם ספורט שהיה חשוך וחיפשתי את מתג האור. טוב, אתם יכולים לנחש מה קרה אחר כך..."מזל טוב". נבהלתי בהתחלה. מלא ילדים קפצו עליי וחיבקו אותי. כולם הסתכלו עליי וחיכו לראות איך אני אגיב. אמרתי "וואו" והלכתי לעזור לאימא שלי לחתוך את העוגה שהייתה בצורת לב וכתוב עליה בכתב מעוקם "מזל טוב ליום ההולדת ה15 מאיה".
"תודה על הכל אימא" אמרתי והייתי מאושרת. באמת.
"את כבר גדולה" היא אמרה, "מן הראוי שנחגוג לך ככה עם החבר'ה".
אני שונאת שהיא מדברת ככה (מן הראוי).
...
נכנסתי לשיעור צרפתית אחרי שה"מסיבה" נגמרה. המורה נכנסה ואמרה שיש לה הודעה חשובה (במבטא צרפתי מצחיק).
"תקשיבו לי כולכם.. מחנכת הכיתה שלכם ביקשה ממני להציג בפניכם תלמיד חדש שבא ללמוד איתנו". היא הפסיקה כדי לנשום והמשיכה. "יובל, אתה יכול להיכנס". פטפטתי עם החברות שלי. לא חשבתי שזה כל כך מעניין. בינתיים אני ואלה הכנו דף עם הבנים הכי חתיכים בשכבה:
1. רון (הוא לא משו אבל הוספתי אותו כי אלה ביקשה ממני.
2. בן
3.דניאל
4.גיא
לפתע מישהו התיישב לידי. קפצתי כמו איזה סתומה ונדמה לי שהסמקתי כשראיתי מי זה...