לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שלום לכם, פליטיי החיים.


אולי יש לי עתיד בעצם וכמו כל דבר על עצמי אני פשוט עדיין לא יודעת. לפעמים אני שואלת את עצמי, מה יעזור לי לכתוב את כל השיט הזה? למי זה יזיז? ואז אני נזכרת - לי. לי זה יזיז. אז אני אכתוב בשבילי. ואתם רשאים להציץ.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2015

מראה מראה, הגידי נא


כשאני מצחצחת שיניים אני חושבת עלייך. מתבונן בי עירום דרך המראה. עירום תמיד היה שלך ורק שלך ורק שלי. בפעם הראשונה שהפשטת אותי, בפעם הראשונה שהפשיטו אותי איי פעם, הרגשתי כמו ילדה קטנה. ובו בזמן כמו קליינטית של רופא. שצריך לספר לה שהכל בה בסדר. אפילו קצת יותר טוב מבסדר. לא אשקר, ברומנטיקה שהייתה שם, אם בכלל הייתה שם ברגע זה, כלל לא התעסקתי. אני לא בטוחה מה אתה חושב עליי עכשיו. על הגוף הלא תקין הזה. שאתה כל כך אומר שהוא תקין כל הזמן. מעניין אם התרגלת. או כמוני, אתה מופתע עדיין, בכל פעם שאתה מפשיט אותי. נמס קצת בכל פעם בתוך הגוף שלך. אני זוכרת שאתה התפשטת ליידי בעצמך בכל הטבעיות שבעולם. כאילו זה מובן מאליו. אני הייתי בהלם אמיתי. פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה בן אמיתי ולא טלוויזיוני ומצונזר למולי. אולי רק בגללך לא הפסקתי לרעוד בחצי השעה שאחר כך. ולא בגלל מה שקרה אחרי שהתפשטת. בכל פעם שאני מסתכלת במראה אני נזכרת בך קצת. מתבונן בי בעירום במבט מרוצה במראה של חדר האמבטיה, גורם לי להרגיש קצת טוב יותר עם עצמי, ומחייך.
נכתב על ידי הילדה שאהבה , 30/12/2015 09:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  הילדה שאהבה

בת: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
2,724
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילדה שאהבה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילדה שאהבה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)