היי, אני יודע שזה לא הזמן ואולי זה כבר לא מתאים,
בכל זאת, הודעה כזאת אחרי 5 שנים.
אבל בכל זאת, הייתי חייב להגיד לך כמה מילים.
5 שנים שעברו ובכל פעם שאני חושב עליך אני מתגעגע,
5 שנים עברו ועדיין לא יצאת לי מהראש לרגע.
ובאמת שאני מנסה אבל את פשוט גרמת לי להשתגע.
אני לא פה בשביל לבקש שתחזרי אלי חזרה,
אני יודע שמזמן כבר היו לך גברים רגשות ואהבות חדשות.
ובכל זאת בכל פעם שקצת קשה לי, אני מוציא זיכרון שלך מהמגירה.
תמיד שאני מדבר עליך אני מספר כמה שאת מדהימה,
כמה שאת משוגעת ואוהבת וחייכנית ומצחיקה.
ובחיי כמה שלימדת אותי על זוגיות ואהבה.
רציתי לספר לך שהשארת לי צלקת בלב,
מהסוג הטוב, כמו חור שאני לא מצליח למלא.
לא מהסוג הקשה והכואב,
כי מאז שהלכת אני לא מצליח להתאהב.
5 שנים שעברתי ויצאתי עם בחורות וניסיתי אהבות,
היו כמה שכמעט הצליחו להיכנס ללב ובאמת היו טובות.
אבל תמיד הייתי חושב ומשווה אליך,
ואין לך מושג כמה שהן לא היו קרובות.
השארת לי צלקת כזו שתמיד תזכיר לי מה הפסדתי,
שאני לא אשכח מה ומי היית בשבילי ושאיתך כמה טוב היה לי.
ותמיד כשתבוא מישהי אחרת היא תזכיר לי על מה ויתרתי.
לפעמים אני חושב מה היה קורה אם היינו חוזרים,
איפה היינו היום אם היינו באותו מקום ובאותם מסלולים.
אם בכלל עדיין היינו ביחד או שכבר היינו משתגעים.
לפעמים אני חושב מה הייתי אומר לך אם הייתה לי הזדמנות,
אם הייתי בכלל מצליח לדבר ולהוציא מילים מהפה,
אם הייתי יכול לספר לך כמה שאני מצטער ומתחרט על אותה הטעות.
את בטח אומרת עכשיו מאיפה לעזאזל נפלתי עליך עם כזה דבר,
אחרי 5 שנים עם כאלה מילים וזיכרון שמזמן עבר.
לבוא עם מכתב כזה אחרי שנים כאלה עם לב שבכלל מזמן נשבר.
רק רציתי להגיד שאני מצטער מהלב שלא נסעתי אליך כשאת רצית לחזור בחזרה,
על זה שאמרתי לך לא ובמקום לבוא אליך פשוט נכנסתי למיטה.
על זה שלא נישקתי אותך אחר כך כשהייתה לי הזדמנות,
על זה שלמחרת לא היה לי אומץ להגיד ששוב עשיתי טעות.
את תמיד תישארי לי עמוק בלב גם אם לא השארת לי אצלך פינה.
ולמרות שעברו שנים שלא דיברנו ואת כבר לא שלי.
אני כנראה תמיד אוהב אותך בכל דרך, גם אם אין לי דרך חזרה.