מכירים את זה שאתם באוטובוס 

מסתכלים מהחלון ורואים את

הנוף נמרח ומטשטש,

העיניים שלכם משוטטות,

רואות על הדלת

את הכפתור האחראי לפתיחת החירום.

פתאום, בלי התראה מוקדמת,

בוער לכם הרצון

לקום מהמושב,

ללחוץ על הכפתור

ומבלי להסס,

לקפוץ בבת אחת אל החופש

לברוח מהמחנק האינסופי הזה,

ולתת לעצמכם, סוף סוף, לנשום?

כנראה שלא.