היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

"זיינתי את אמא שלך" "שתוק יא מנייאק" "אני רציני." "עוף מפה חתיכת בתול" "יש וורד כזה , אבל לא אמיתי, נו שכחתי איך קוראים לזה. אה וואלה, הדפס. אז כזה, על הסדין הלבן של המיטה שלה". "מאיפה לך?" "זיינתי את אמא שלך" "ואז נתתי לו בוקס כזה שלא ידעתי מאיפה זה בא לי ישר לתוך הפרצוף המחוצ'קן שלו והוא שתק. הוא לא החזיר לי סתם זרק לי "אפס" והלך. אמא שלי ואני גרים אצל סבתא פלקה שהיא אדם טוב אבל היא קשה והאוכל שלה לא טעים  ותמיד היא בוכה בלילות ויש לה מספר על הזרוע שהיא לא מדברת עליו. כשהייתי קטן חשבתי שזה סתם שיגעון שהיה לה פעם ובגלל יש לה את זה גם היום, עכשיו אני קולט שהשיגעון שיש לה היום הוא ממה שהיה לה פעם. כשהייתי בן 14 הסבירו לנו בשיעור ביולוגיה על כרומוזום 21. כשחזרתי הבייתה לא אכלתי צהריים זה כמובן חירפן את סבתא, ואז פשוט צעקתי עלייה, וזו הייתה הפעם הראשונה, "איל לעזאזל לא סיפרת לי עדיין שאמא לא סתם אידיוטית, היא פשוט באמת מפגרת!" סבתא שתקה ובכתה. הלכתי לשבת לידה, היא התחילה לדבר בקול העייף והחלש שלה, הצרוד והמיוגע מעודף חיים שהיא מקיימת באילוץ, וסיפרה לי:" זה כי נכנסתי להריון מאוד מאוחר. הייתי נשואה לשמואל, אבל הם לקחו אותו ונשארתי לבד. לקח לי הרבה זמן עד שהכרתי את גרשון, ואז אמא  שלך נולדה כשהגוף שלי כבר כנראה היה טמא לגידול עובר." שתקתי. הרגשתי אדיוט, איך לא קלטתי עד כמה שהיא דפוקה האמא שלי. שהיא יותר ילדותית ממני. זה לא שחשבתי שהיא בסדר, פשוט חשבתי שזה כי סבתא חירפנה אותה. יכול להיות שידעתי. יכול להיות שהעדפתי פשוט לשמור את זה אצלי, עד שלא יפילו לי על הנדנדה בין המחשבה לדיבור, אבן שתקפיץ לי את המילים. בכל מקרה אורי זיין אותה היום בשעה 11 בערך במקום להבריז מאלגברה כדי ששירי תמצוץ לו.

"זיינתי את אמא שלך" על מה הוא מדבר? מה הוא רוצה? יכול להיות? היא יודעת? אבל זה  לא יכול להיות. "שתוק יא מנייאק" ידעתי שזה לא ישתיק אותו. אורי אף פעם לא שותק כשמבקשים ממנו לשתוק. בכלל מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה? אבל תמיד העדפתי שאנשים ישתקו. "אני  רציני". סבתא היום יצאה מהבית בשעה 11 לקנות ביצים מעופר וזה לרוב לוקח לה קצת זמן. אמא הייתה ללא השגחה. איך הוא היה יכול לדעת? " עוף מפה חתיכת בתול". הוא שכב עם שירי לפניי שנה כבר. אני יודע את זה כי  שמעתי אותה מצחקקת על זה בבישנות עם חברות שלה על הדשא במידרכוב בעיר. "יש וורוד כזה, אבל לא אמיתי, נו שכחתי איך קוראים לזה. אה וואלה, הדפס. אז כזה, על הסדין הלבן של המיטה שלה." הוא זיין את אמא שלי. הגוף שלי רתך, כבר לא היה אפשר לתהות או לחשוב אחרת. "מאיפה לך?" אני לא יודע למה שאלתי, אולי קיוויתי שיגיד סתם, ואז אוכל לבנות סיפור אחר, מופרך ככל שיהיה, ואני, אני כבר  אדע להסתפק בזה. " זיינתי את אמא שלך".  היד שלי נתנה לו אגרוף בלחי. בחיי כמה שזה כאב לי. הוא סינן לי "אפס" והתחלתי לבכות כשנעלם. כשהגעתי לסבתא, שם אני גר עם אמא שלי, צעקתי. היא הסבירה. הוא לא הראשון שזיין את אמא שלי, גם איזה אדיוט שיושב על זה בכלא או שאולי כבר השתחרר בכלל, לא יודע. גם הוא זיין אותה פעם כשסבא וסבתא לא היו בבית. 9 חודשים ושבוע בערך לפניי שנולדתי.

אורי זיין את אמא שלי. אני זיינתי את שירי,  אפילו שהיא הייתה עם אורי, אפילו שהיא לא רצתה. אפילו שבכתה. אני זיינתי את שירי. כבר הייתי בן 18 וחזק. עכשיו שיראה לו האורי הזה, מה זאת דפיקה אמיתית.