היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

זה מבחיל

השינויים האלה

שמתרחשים סביבי

אני בניהם

קטנה כל כך

חלשה.

והם כמו סוגרים עליי

נעים מהר מידיי

ואיפה שם אני?

לצעוק חזק

זה לא נוגע אפילו בדפנות

של התזוזות האלה

הם סוגרים עליי

אני בניהם

לוחשים לי 

מפילים אותי

נעים מהר מידיי.

אולי.

איפה מותר לצרוח

היכן אסור ליפול?

בתוך כל התזוזות האלה

אני נשארת כמו אתמול.

היכן מותר לשאול

איפה אסור לדעת?

זו לא אני שזזה

זו לא אני שנוגעת,

בדפנות ההרס

בדפנות הקיום

הם סוגרים עליי

אני לא מצליחה לקום.

אני לא רוצה לשבת

רוח עצומה נושבת

סוגרת עליי

ואני

סוגרת על עצמי

גם.