היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

כולם נראים לי מתפללים פתאום

אפילו אלו שאומרים שאין למי

ליתר בטחון נתחנן אל השלום

ולמען הביטחון הם מתיישבים.

אומרים לי קומי את צריכה להלחם

ומצידיים אותי במקום בחרב בענף

זה לא נורמאלי לקוות להתנחם

בקרב חסר סיכוי מול העולם.

לא חבל? את יכולה עוד להצליח

אבל מהי הצלחה בתוך יקום טמא?

אני אוותר על כל חושי מלבד על היכולת להריח

והאומץ לרצות לנשום גם אחרי זה.

אני מסוגלת להתמודד עם המון

אך לא אוכל להיות עוד הלך בלי רגליים

הבטוח שהוא עצמו הרכיב מהתלם צפון

ולמעשה הוא קו מתאר

בחניית נכים.