היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

חבר לחש לי

שמחר תהיה מלחמה

בין הציירים

למשוררים.

כל צד יטען

שהשני מתפרס

על יותר מידי נושאים

ושזה לא הוגן.

הציירים יטענו שהתשוקה

שלהם עוד מפעם

מלפניי בערך אלפיים שנה

ויכיחו זאת עם שיר עתיק של משורר.

אבל המשוררים יאמרו

שכבר המון זמן התשוקה בידם

ושאי אפשר פתאום להגיח

ולקחת.

וכל צד כל כך בטוח

והם יתיזו צבעים ואותיות,

גם על ציירים ומשוררים

שלא אכפת להם.

הציירים יכתימו

לכל המשוררים את שיריהם

והמשוררים על ההריסות,

מצידם יכתבו שיר.

והוא, החבר,

יצלם.

למען ההסטוריה,

למען העתיד,

ולמען ילדיהם.

ואילו הייתי ציירת,

הייתי מציעה משא ומתן,

שהם יכתבו על החשק,

ואני אצייר את התוצר.

אני אצייר את שיריהם

והם ישוררו את ציוריי.

ואז בעצם מה אכפת לנו,

ואז בעצם,

מה אכפת לכולם?