היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

אני אוהבת לצום

את הרעב שנעלם עם הזמן

והראש שמסתחרר לו

והעייפות והתשישות.

אני אוהבת לצום

את הקלות שאני עושה זאת

ואיך כולם סביבי סובלים

ולי זה קל.

אני אוהבת את הרעב

והשליטה

וכמה שאפשר

פשוט להצליח

וימים הייתי יכולה להמשיך

ולהתחזק מהחולשה

כי ימים כבר הייתי כך

וזה חסר.

זה לא שיר עמוק

עם מסר ותובנה

ופילוסופיה ותהיות

זה שיר של געגוע.

שיר של כיסופים.