היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

אני אוהב כשהשמש נמצאת

מתחתיי

אני אוהב את השמש כשהיא

דועכת

זה גורם לי להרגיש,

יותר בסדר,

עם עצמי.

אני מביט בך ומביט קצת

בשמש

ומתגרה מכמה ששתיכן

זמניות

ובכל זאת,

מתעלסות בתשוקה עם הנצח.

את עולה ויורדת

ממש כמו השמש

ואם שמש הייתה גונחת,

היא הייתה נשמעת בדיוק

כמוך.

והפוך מהשמש,

את מגיעה עם הערב,

ועוזבת בקביעות,

בבקרים.

ואיך שהוא זה מרגיש לי קצת בסדר,

רק תמסרי אולי דש

לכוכבים.

ואני כמו ירח

מוקף ולבד

עוקב אחרי כולם במבטי.

וזה לא משנה אם אני חצי או שלם,

את אף פעם לא באמת תעלי איתי.

חוץ מימים מסוימים,

נניח בשעה שש בערב,

אפשר לראות איזהו משהו מדמותי

ואפילו שאת נוכחת,

אם רק תרצי,

אביט בך דועכת,

ואספר לכולם,

שהיית.