לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה


"המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2014

צוואה


חשבתי

שכבר לא אדמם ככה

על שולחן הניתוחים

מתחת לחלון החדר שלי

סמוך לשולחן הכתיבה.

 

חשבתי

שכבר סיימתי עם עניין הגסיסה

שאני החלטתי לחיות

לפחות כדי לא להרוג אף אחד.

 

אני נשברת

ואולי זה בכל זאת לא אומר

שאני לא חזקה.

 

אני חושבת

שנגמרו לי האנלוגיות לעצמי

הגעתי לשיא הדיוק

כך שלא ניתן עוד

להשוות את עצמי

הגיע קץ עידן הדימויים.

 

אין יותר כמו

כמו, זה העכשיו

שום מטאפורה

לא תגרום לכם

באמת להבין.

 

תשרפו אותי

לאחר טיפת דמי האחרונה

כי חבל

הקברים היום יקרים

ואין לי מספיק כסף בצוואה

כדי שאחזיר לכם את החוב

בתורכם.

נכתב על ידי אנדורפינים , 31/12/2014 23:26   בקטגוריות אלגורית, ברוח פילוסופית, תכלס, שירה בקושי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מול העיניים שלכם.


אני אוהבת להעלם

מול דפנות הקיום שלי

לגסוס מול ההשתקפות שלי

באישון העיניים שלכם.

 

נפרדת כל יום מאיבר אחר

או מרגש שכבר לא יורגש

נפרדת ממה ששכחתי

וכבר לא אזכר

וממה שכבר לא אשכח.

 

אני אוהבת לרוץ

להיפרד מעצמי בכל צעד

להעיף את עצמי מעצמי

להגיע לסף היכולת.

 

אני גוססת מול ההשתקפות שלי

האמת שכבר לא מעט שנים

מול אישון העיניים שלכם,

ובכל זאת,

אתם עדיין לא

רואים.

נכתב על ידי אנדורפינים , 30/12/2014 08:51   בקטגוריות תכלס, שירה בקושי, פריקה., הפרעות.  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הדרך לגיהנום סלולה באמונות תפלות.


נותרו לו שבעה צעדים

עד שיגיע לשערי הגהנום

ועדיין הוא ממלמל לעצמו

חזרה בתשובה.

 

ואיזו מן שאלה בכלל הייתה לו?

נותרו לו חמישה צעדים

הוא עוצם את עיניו

כדי להסתיר את החשכה

שבדרכו.

 

ריח גופות מחלחל לאפו

או צחנה צבעונית מדממת

הוא ניצב מול שער הגהנום

ועוד נאחז בתקווה למחילה.

 

הוא יושב במדור הרביעי

כאן לא יוכל עוד לישון

המראה היא כותלי הגהנום

והוא עירום.

 

אין ריח של גופות

רק ריח הנצח הרקוב

והוא עוד מוסיף לקרוא לאלוהים

שוב

ושוב

ושוב

נכתב על ידי אנדורפינים , 26/12/2014 17:19   בקטגוריות אלגורית, ברוח פילוסופית, פריקה., שירה בקושי, מבוגרים, ילדים, על אלוהים ואמונה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ענבָּים. ב-21/1/2015 06:30
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אנדורפינים

בת: 10




5,238
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנדורפינים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנדורפינים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)