היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה

כי את כואבת בגללי יותר מידי

כי את בדיוק כמעט בסדר

כי אני לא יודעת מתי

ישאר לי בלאגן רק בחדר.

כי הריק שלי גורם לך לעצבות

כי את מדהימה אבל עסוקה בלהדחיק

שאני עלולה אולי למות

ושאת לא יכולה לגרום לי להפסיק.

כי את לא אשמה בכלל

אבל אני לא יכולה עם האחריות

שאת תעלמי בגלל

שאני מסרבת להתעורר מהסיוט.

ואת בן אדם מדהים

שהתחיל להתעקש

להתעמת עם החיים

ואני לא מוכנה להיות לך למוקש.

בגלל זה אני לא עונה לך.

פחד

צעקה

בכי

שיתוק

פחד.

חיוך מושיטים לי בשעה הקבועה

ומציעים לי לאחז את החבל

ידיי רופפות וחלשות

שמוטות לצד גופי צמא הסבל.

חיוך עם שיניי זהב מושיטים לי

ומבקשים ממני להתחיל לרוץ

שרירי עלובים ועייפים

נחבאים מהאור שבחוץ.

חיוך עם אודם זול מושיטים

ודורשים ממני לטפס על פסגות

מוחי הרקוב מסרב

ומכחיש את כל ההשלכות.

חיוך וזעקה כובלים לידיי

ואותי כובלים להליכון

אם לא תתאמצי מרצונך

את תרוצי גם בלי הרצון.