לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בסוף כל לילה של כישלון גדול מגיע הרצון להשתפר, בסוף כל לילה של הצלחה גדולה מגיע ההנגאובר. אני בן חג'ג', בן 23 מהמרכז, שם את החיים והמחשבות שלי על דף בסוף כל יום.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2014

לאן כולם הולכים


עשר בבוקר של יום שני בשעון אמסטרדם והמטוס שלי מתחיל בנחיתה אל עוד חופשה שמטרתה לתבל את חיי בטעמים מעניינים יותר, כבר מחלון המטוס ניתן היה להבחין באין סוף הפארקים והנחלים, קשה לדמיין שעדיין יש מקום כל כך פסטורלי בעולם שעיצבנו כגוש בטון, כמו חלקה שמורה במרכז אמריקה, אבל לא, זו היא אמסטרדם האירופאית.

אני וחברי לחופשה ירדנו מין המטוס בריגוש אל תוך שדה תעופה שנדמה שהמהנדס שלו נהג לשבת בקופי שופס בזמן כתיבת התוכנית, מבולגן, ענק ומלא באוכל. לאחר הליכה ארוכה בטרמינל מצאנו את תחנת הרכבת ויצאנו לכיוון ההוסטל שלנו שסמוך לכיכר דאם שבמרכז העיר. ברחובות מרכז העיר הופתעתי לראות המון אנשים מקומיים שלא נראים עסוקים או ממהרים מידי, אחרי הכל היה זה יום העבודה הראשון בשבוע אירופאי וציפיתי לרחובות קצת יותר ריקים.

 כמו כל תייר ישראלי טוב, מיקמנו את הציוד שלנו בחדר וניגשנו לראות מה העיר הזו יכולה להציע, ולא על צ'יפס עם מיונז אני מדבר. רחובות שמלאים בקופי שופס ריחניים גרמו לי להרגיש כמו ילד במגרש המשחקים האולטימטיבי, יש כל כך הרבה ואני רוצה להספיק את כולם. אל הוותיק ביותר נכנסו תחילה, קופי שופ שהוקם באמצע שנות השמונים ואירח את גדולי האומנים. השאכטה הראשונה מתחת לתמונה של רוג'ר ווטרס גרמה לי להבין למה כולם מתכוונים כאשר הם מתארים את אמסטרדם כתחושת אופוריה אחת גדולה. כמה הגיוני זה פשוט לעשות מה שאתה רוצה בלי שהמדינה או החוק יגבילו אותך.

אל שיחתנו מלאת הבהאיות הצטרפו אב בסוף שנות החמישים ובנו שצעיר קצת ממני. תפוסה מלאה בשולחנות הקופי שופ גרמה להם לחלוק אתנו שולחן, השיחה זרמה בפתיחות עם האב הליברלי שנהנה לחלוק גויינט עם בנו. שעות הצהריים עד הערב עברו בתחושה של אותה צמרמורת מדהימה שבאה עם בריזה קרירה, נחלים, חנויות ואוכל בכמויות קטנות, מתכון לאושר בשביל אדם מעושן.

 עם תחילת הלילה הגענו אל בר פינתי ורועש, אני וחברי התפצלנו וכל אחד התחיל ליהנות מהלילה כרצונו, משקה אלכוהולי על הבר עזר לי להפוך שקית של חיוכים לשיחה עם הולנדית מנומסת, דיברנו על מאיפה אני ועל החיים באמסטרדם, כל החרא המילולי של תחילת שיחה עם צעירה סקסית. אסתר שמה, קצת יהודי אבל לא, נורא גבוהה כמו שאר חברותיה לאומה, השיחה התנהלה בעצלתיים, בזמן שאני התאקלמתי לפלירטוט באנגלית היא לא בדיוק הייתה האישה המעניינת לשנת 2013, אפילו מסרים לסקס לא היה, ברור שיש חלק גם לגט לג הוורבלי שלי, אבל אני ממש לא מתכוון לעבוד קשה ולנסות להשתפר, אנחנו באמסטרדם ויש כאן מספיק נשים שישכבו גם עם גבר אילם, עזבתי את המקום ויצאתי לטייל ברחובות העיר.

 מבלי לשים לב הגעתי אל אזור החלונות האדומים, דמיינו רחוב ענקי עם המון דלתות זכוכית שקופות, מבעד לכל דלת עמדה אישה עם מעט מאוד לבוש אך הרבה מאוד פרצופים וטיזינג, מרבית הנשים היו גם מאוד יפות, ללא ספק כל גבר, גם הסוטה ביותר יוכל לממש כאן את הפנטזיה החשוכה ביותר שלו, מכל הסוגים והמינים, הלוואי וכל חברות הענק בעולם היו יודעות לתת שירות לקוחות ברמה של אותן בנות, בחיים לא הרגשתי כל כך מיוחד ונחשק, על פניה של כל אחת היה תמיד המבט שגרם לי לחשוב שאני הגבר הראשון שהיא רואה אחרי שנים ארוכות במרתף חשוך.

מעל שעה טיילתי מדלת לדלת, עם הזמן גם המבוכה יורדת ואט אט התחלתי להיעצר מול גברת להתרשם כמספר שניות ולהמשיך לדרכי, ההיגיון שלי לא הפסיק להטריד אותי, לא הפסקתי לחשוב האם אני, בחור צעיר ומושך צריך לשלם על סקס או לחילופין פשוט ללכת לבר ולהשיג אותו בדרך המקובלות, לעיתים הדרך המקובלת גם יותר זולה, אך לפעמים נופלים על רוסיה שנולדה עם כבד מנירוסטה. אחרי אין ספור דלתות למיטתם של נשים שונות נעצרתי מול דלת של גברת אחת מיוחדת, גבוהה מאוד, רזה וברונטית בדיוק כמו שאני אוהב, כל פיסת הגיון שהייתה בי הפסיקה לעבוד, נקשתי על דלת הזכוכית נקי ממחשבות, רק מצפה לחוויות.

 הגברת הנחמדה פתחה את הדלת והזמינה אותי פנימה בחיוך סקסי, עם כניסתי בדלת הקטנה הישראליות גערה בי ומיהרתי לשאול על המחיר, הגברת הסבירה שתמורת חמישים יורו היא שלי אך רק בתנוחה המיסיונרית, ואני ללא ספק השונא הגדול ביותר של התנוחה המיסיונרית, זה פשוט טמטום של אדם שלא יודע לזיין לקחת בחורה יפה ולמעוך אותה בין גופך למיטה, כל מעצב יגיד לך להבליט את הפריטים היפים וכך גם אני טוען, לכן אישה יפה צריכה לרכב עם כל היופי שבה.

שאלתי את הגברת כמה יעלה לי שהיא תרכב, היא ביקשה מאה יורו, כמובן שבמלוא הביטחון ניסיתי להתמקח אך ללא הצלחה, הסכמתי למחיר והיא לקחה את ידי ברכות והחלה לצעוד במדרגות ההולנדיות הצפופות. במעלה המדרגות חיכה חדר שינה מפואר, מלווה בג'קוזי ובמיטה ענקית מוקפת מראות. הגברת ביקשה את סליחתי וטענה שהלקוח הקודם הסריח מרגליו ולכן הריח בחדר קצת מעופש, לא הרחתי את הריח המדובר אך שמחתי לראות שמדובר בבחורה אסטטית, השבתי בתגובה שככה זה, פעם אחת בחור מסריח ומיד אחריו משהו "קצת יותר טוב", סוג של יום עאסל יום באסל של זונה באמסטרדם. היא חייכה והשיבה שאכן אני לקוח סקסי, בשלב זה כבר התחיל לעמוד לי, כשבחורה שנראית כמו דוגמנית הלבשה תחתונה ממוצעת עומדת מולכם כשלגופה חוטיני קטנטן ועקב 15 סנטימטר אומרת לכם שאתם סקסיים, מתחילים להתרגש, וכן אפילו אם שילמת לה.

התפשטתי עד תחתוני והצטרפתי לעלמה במיטה, מאיפה אני היא שאלה, מישראל השבתי, היא חייכה ואמרה שיש לה הרבה לקוחות מישראל, אז בואי לתל אביב, היופי שלך תופס בישראל השבתי. היא צחקה קלות והורידה בעדינות את תחתוני, היא סיפרה לי שהיא מסלובקיה והלבישה לי קונדום בעזרת שפתייה בלבד במקצועיות שלא רואים כל יום, בזמן שהיא יורדת לי ואני קוצר את פירות השקעת כספי, התחלתי ללטף את זרועותיה הארוכות ברכות, אולי זה היה מתוך הרגל, אבל זה באמת היה כיף, עורה היה חלק ונעים. משכתי את ידה וביקשתי מימנה להתחיל בחדירה, היא המשיכה להשקיע עוד מספר שניות והתרוממה לכיווני, יד אחת מיקמה על שריר החזה שלי וביד השנייה אחזה בזין שלי והתיישבה עליו בעדינות, החדירה הייתה נעימה, חששתי שבגלל המקצוע שלה זה ירגיש כמו לזרוק קבנוס לתוך מערה, אך טעיתי.

היא זזה בקצב איטי ועקבי עם תנועות אגן מדהימות, אני נשכבתי בנוחות לאחור והבטתי במראות המקיפות את המיטה, זה היה מדהים, הרגשתי שאני מככב בסרט פורנו ובו זמנית צופה בו. אט אט הקצב עלה, אחרי מספר דקות שגופה העליון היה רחוק משלי היא רכנה לעברי והחלה לנשום בעדינות בצווארי עם גניחות קלות שנשמעו היטב באוזן השמאלית שלי, תפסתי את התחת שלה בשתי ידי והתחלתי להזיז אותה במהירות, תוך כדי שאני מפעיל אותה גם זזתי בעצמי, הגענו לקצב גבוה מאוד, המזרון צייץ והיא עשתה קולות שגרמו לי לחשוד שהיא באמת נהנית.

אחרי כמה דקות אגרסיביות היא תפסה את ידי והניחה אותם על שדיה הקטנים והזקורים, בדיוק כמו שאני אוהב אותם, היא לקחה את המושכות, התיישבה על הזין שלי עד סופו והתחילה לזוז אחורה וקדימה כשכפות רגליה מתחת לכתפיי. היא ללא ספק ידעה לעשות את עבודתה לשלמות, אינני נוהג להחמיא לנשים במיטה אך היא יצאה דופן. אחרי כעשרים דקות של סקס מכוכב אחר היא רכנה לפני תוך כדי רכיבה ושאלה מה שמי, בן השבתי, אני מיכאלה, אבל תקרא לי סשה. שם החיבה שהזכיר לי את עובד הקבלן בכניסה לקניון לא הפריע לגירוי המיני שלי, סשה הגבירה את הקצב ותוך כדי תפסה בידיה את הביצים שלי והחלה לשחק בהן בהתאם לקצב הזיון, השילוב היה מדהים והקצב עלה עד לגמירה משוגעת, כמובן ששלי, אך האופטימיסט שבי תמיד יגיד "מי יודע"?.

סשה הורידה מימני את הקונדום וניקתה אותי עם מגבון, הרגשתי כמו נסיך רומאי קדום. שנינו התנקינו קצת מזיעה ושאר רטביי הגוף וקמנו להתלבש, בעודי מתלבש שאלתי את סשה האם זה הוא שמה האמתי, היא השיבה בחיוב וטענה שבדרך כלל איננה מוסרת את שמה האמתי, אך אני זכיתי לזה, קורן מאושר שאלתי מדוע זכיתי, "אתה ג'נטלמן, וגם עשית עבודה טובה" השיבה סשה. האדרנלין בער בי ורציתי לשאול אותה אם היא נהנתה, אך התביישתי והתאפקתי, התקרבתי לסשה, העברתי את יד ימיני מעבר לגבה ונתתי לה נשיקה עדינה על הלכי, אמרתי תודה והסתובבתי לכיוון המדרגות מבלי להסתכל על תגובת פניה, ביי בי היא אמרה, ירדתי במדרגות ויצאתי לרחוב הקר אל תוך צעדת בושה קצרה בקרב האנשים שראו אותי יוצא מהדלת, אפילו שזה שכיח שם, זה עדיין קצת מביך, במיוחד לאותו בחור מפוקפק שבוחר להיכנס לקוקסינלית. השעה כבר הייתה מאוחרת וצעדתי למלון עייף מיום ארוך שהתחיל איי שם במושב קטן בישראל. בכניסתי לחדר ראיתי את חברי עדיין בבגדיו רדום למחצה על המיטה, הוא הסתכל אליי ושאל בחיוך מעושן "היית אצל זונה נכון"?. – לא זונה, הייתי אצל דוגמנית מפוספסת השבתי, כמובן שחברי צחק והתחלתי לספר לו על חוויתי בשגרתיות אך לא לילה שיגרתי זה היה, לא בכל לילה אתה זוכה לשכב עם ההגדרה המדויקת של המילון הפרטי שלך לאישה סקסית. 

נכתב על ידי , 29/8/2014 15:52   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBen Hagag אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ben Hagag ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)