מאיה מתעצבנת

אתמול צפיתי בפרק של הסדרה הכי טובה בטלוויזיה, מחוברים.

. כן, לדעתי היא הסדרה הכי טובה על המסך שלנו כרגע כי היא הכי פשוטה והכי אמיתית.

לקחו אנשים כמו כולנו, עם רגשות מחשבות, ושאר ירקות, תקעו להם מצלמה בידיים ונתנו להם לקשקש את עצמם לדעת. רעיון פשוט גאוני.

הרי זה ידוע שבני האדם נורא אוהבים לדבר, ולא תמיד יש להם אוזן קשבת.

 אז במאי אחד ושאר עובדי התוכנית המציאו להם אוזן קשבת בצורת מצלמה, שמה שיפה בה, זה שהיא לא שופטת, היא לא תאמר מילה. גם אין לה הבעות פנים שיכולות להתפרש כך או אחרת, ולכן מותר להגיד הכול ללא צנזורה, או מחשבה תחילה. זה שזה גאוני כבר אמרתי?

העניין הזה של ללא מחשבה תחילה, היא גם הסיבה שהחלטתי לכתוב על הסדרה, כי נחשו מה? גם כאן מצאתי על מה להתעצבן!

כן חברים, מה שמעצבן אותי הפעם, או יותר נכון מי שמעצבן אותי הפעם הוא דרור רפאל שהחליט לצאת מהארון, שזה יפה מאוד, אבל הוא שכח בדרך להוציא גם את הראש מתוך הישבן.

כן, אולי זה ביטוי קצת וולגרי, אבל אין לי דרך אחרת לתאר את התנהגותו, האגואיסטית, שלא רואה אף אחד ממטר, את דיבורו המתבכיין ובעיקר לא קולט אוי כמה שהוא לא קולט.

אז למי שלא מכיר את הסדרה, או קרא את הכתבה בעיתון הנפוץ במדינה, או סתם חי מתחת לסלע, או פשוט לא מתעניין (גם זה מותר) הסיפור הוא כזה: דרור רפאל מגיש ברדיו נשוי פלוס שתיים, החליט לפני זמן מה להתנסות ולהיות עם בחור צעיר, ולחיות את חייו כהומו.

במשך שנה וחצי לפי עדותו הוא והבחור הצעיר התראו, והסתובבו כזוג מאוהב וחסר דאגות.

הכל טוב ויפה, אבל, בדיוק באותה התקופה שמר רפאל נורא אהב את הפרפרים שבבטנו, ואת מושא אהבתו החדש, נחשו מי נשארה מאחור והייתה צריך להתמודד עם הכאב וההשפלה?

על הכאב של אשתו אינני יכולה לכתוב, פשוט משום שאיני יכולה לתאר איך היא הרגישה, או בטח עדיין מרגישה כי לפי מה שקורה כרגע בסדרה, ניכר כי יש בה כעס רב, שהיא מסרבת להוציא ורק מתחמקת באלגנטיות מהנושא הכה כאוב.

. כואב לי עליה מאוד, כי היא חיה בעולם מאוד לא בטוח, עם "גבר" מאוד לא אוהב, זאת אומרת, הוא אוהב, אבל בעיקר את עצמו.

ומה הוא בעיקר אוהב בעצמו? את תחושת הקורבנות. וזה מה שמרגיז אותי בכל העניין הזה.

הוא זה שבגד,

הוא זה שבמשך שנה וחצי לא ראה אף אחד ממטר

הוא זה ששבר לאשתו את הלב לרסיסים

ועדיין איכשהו הוא המסכן בכל הסיפור הזה.

גם אחרי שהסיפור בינו ובין הבחור הצעיר כביכול נגמר (הם עדיין מתכתבים ומתראים כך הראו בסדרה) הוא עדיין לא רואה אף אחד ממטר, לא מבין את הכאב של הסביבה, ובעיקר לא מתנצל!

ולמה הוא הפך את עצמו לקורבן של הנסיבות?

כי מארינה (אשתו) לא מוכנה לקבל אותו בחזרה. והוא המסכן לא מבין למה, הרי זה נגמר, לא? זהו, זה היה שנה וחצי ונגמר כך הוא מעיד.

. אבל כל מי שמסוגל לראות מעבר למילים המדוברות מבין יפה מאוד שזה לא נגמר אצלו וגם לא נגמר בגללו.

זה נגמר כי המאהב שלו סיים את זה, וכאשר מר רפאל הבין שהוא נשאר קירח מכאן ומכאן, הוא חזר הביתה כברירת מחדל בלבד!

וזאת הסיבה לכך שמארינה, לדעתי לא צריכה לקבל אותו בחזרה לעולם.

היא אולי לא אומרת את זה במלים אבל זה כל כך ניכר בעיניה, שהיא יודעת שהיא רק ברירת מחדל, וברגע שהבחור הצעיר שדרור כה כמהה אליו ישרוק, הוא ירוץ בחזרה כמו כלבלב אבוד.

הוא משחק בשני הצדדים ורק מחכה שאחד מהם יתפוס, לא משנה מי, העיקר שהאגו שלו יסופק.

האיש הזה כל כך עסוק בעצמו, ובהחלטה שלו לא להחליט, שהוא לא קולט כמה כאב יש בסביבתו הקרובה, העיקר שיהיה לו איזה שעשוע להתעסק בו, פעם פה, ופעם שם.

כמה כיף לגור בדרורלנד, לא ממש צריך להחליט, רק לחכות שיחליטו בשבילך, לא משנה מי, העיקר שהם יחליטו, שהאחריות והאשמה לא תיפול עליו. אין מה להגיד, האיש גאון.

אני מניחה שבגלל שהוא בחר לחשוף את חייו האישיים מול כל עם ישראל, לי יש את הזכות ולהעביר ביקורת. היא אולי חריפה, ואולי לא נעימה, אבל אני שלא כמוהו עומדת מאחורי המילים שלי, ונאמנה להם עד הסוף.