לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאיה מתעצבנת

יש הרבה דברים שמרגיזים אותי, והגיע הזמן לכתוב על זה. היי אני מאיה דרור והגעתי לכאן לכתוב על כל מה שכולם חושבים ולא תמיד מעזים להגיד. כל תגובה תתקבל בברכה.

Avatarכינוי:  madmaya

בת: 41

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2014

היום קמתי עם כאב ראש, ורוח לחימה.


היום (14.2.14) קמתי עם כאב ראש נוראי. כל בוקר אני מתעוררת עם כאב ראש, אבל הבוקר זה היה פשוט שיא השיאים של כל כאבי הראש שהיו לי אי פעם. מכל הזוויות היה לי מן לחץ כזה שסירב לעזוב, היה לי קשה לקום מהמיטה.

 

אבל איכשהו הכרחתי את עצמי לקום, ולהכין את כוס הקפה הראשון של הבוקר. זה לא עזר, בדרך כלל הקפה מקל על הכאב, אבל לא הבוקר. הבוקר הזה הכאב ראש הקים התנחלות, וסירב לעזוב גם משכך הכאבים לא עזר, הוא הוריד טיפה מהלחץ, אבל לא העלים את הכאב לגמרי. 

 

כבר שנים שאני סובלת מכאבי ראש,ושנים שאני מתלוננת על כאבי ראש, אבל לא ממש עשיתי עם זה משהו. אומנם לפני כמה חודשים הלכתי לנויורולוגית  היא עשתה לי בדיקות יציבות, רפלקס וכו', ורשמה לי תרופה לעשרה ימים שלא דגדגה לי אפילו. ומאז לא חזרתי. אבל זאת כבר אשמתי. 

 

מניסיון עבר, כשאני רואה שאני לא מצליחה להוציא פתרון מרופאים אני פשוט מפסיקה ללכת אליהם ונשארת להתמודד עם הכאב בכוחות עצמי, אבל היום לאחר שכבר ממש לא יכולתי לסבול יותר, והבנתי שגם לא מגיע לי לסבול, החלטתי להתחיל להילחם.

 

משהו בי אמר לי שמגיע לי יחס קצת יותר טוב מעצמי, שרק בגלל שבעבר רופאים ועוד כמה אנשים בחיי לא לקחו את התלונות שלי ברצינות, לא אומר שאני צריכה להמשיך את המסורת. 

 

בעבר הרחוק כשהייתי מתלוננת על כאבים, הרופאים היו מנפנפים אותי בתשובות מתחמקות כאלה של "אין לך שום דבר" הכל בסדר" אם אנחנו לא מוצאים משהו, אז כנראה שאין לך כלום" (לא שהם חיפשו אבל זה כבר סיפור אחר) למרות שסבלתי מכאבים, הפסקתי ללכת ולהתלונן, ופשוט חייתי עם הכאב לבד ובשקט, העיקר שלא יגידו שאני סתם ממציאה, רק כדי שלא אקבל שוב את היחס המזלזל הזה. וככה במשך השנים התרגלתי פשוט "לסבול בשקט" מקסימום לקחת איזה כדור ולנוח..ולנוח..ולנוח... 

 

אבל די! כמה אפשר לנוח ולחכות שהפתרון יגיע משמיים? אז היום שוב הזמנתי תורים לכל הרופאים שעוד לא מצאו לי פתרון, ואני לא מתכוונת לשחרר אותם עד שימצאו לי מנוחה.

 

אעשה כל מה שצריך העיקר להחזיר לעצמי או לרכוש לעצמי איכות חיים.

 

היום החלטתי להיות האימא של עצמי, החלטתי לקבל את כל ההחלטות הנכונות שהיו אמורות להתקבל בעבורי אז, כשהייתי צריכה טיפול יותר מסור, הגיע הזמן לשבור את המסורת המפגרת הזאת של לקבל כל מה הרופאים אומרים. הם הרי לא יכולים להחליט בשבילי ש"אין לי כלום" עד כמה שאני יודעת, כלום לא כואב.

 

מקווה שגם אתם תלמדו מזה משהו, אם משהו מציק לכם, ועדיין לא מצאו לכם פיתרון, אל תוותרו. אף רופא שיהיה הכי מומחה בעולם, לא יכול להגיד לכם שאין לכם כלום, אם זה כואב.  

 

בהצלחה לכולנו ורק בריאות :) 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי madmaya , 14/2/2014 14:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סטטוסיכום! סיכומי הסטטוסים מהתקופה האחרונה! 2


-6.2.14פייסבוק הוא כלי עזר נהדר גם כשמנסים לחפש מסעדה טובה. מחר אני נוסעת להרצליה, להיות חלק מהקהל בתכנית מצב האומה!


ולאחר מכן נחפש מקום טוב לאכול בו, נכנסתי לאחד האתרים של מסעדה שהייתה נראית מעולה, התפריט נראה טוב, התמונות של המסעדה באתר היו נראים טוב, עד שנכנסתי לפייסבוק שלהם! הביקורות של האנשים פשוט ניערו אותי והבנתי כמה שפרסום צבעוני ונוצץ יכול להטעות. מזל שבדקתי,ומזל שיש את פייסבוק. לילה טוב לכולם. מחר אספר לכם איך הייתה החוויה בהרצליה


 


-8.2.14 אז איך היה אתמול בהרצליה? כיף, מעייף, מפתיע, מקסים, קר, חם, ובעיקר מצחיק.-היינו קהל עובד בעיקר, כיוונו אותנו מתי לצחוק, מתי למחוא כפיים, ישבנו במשך שלוש שעות עד שנרדמו לי הרגליים, היה מפתיע לגלות שהאולפן הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה בטלוויזיה, אבל הייתה חוויה לראות איך עושים תוכנית טל', איך? עם המון אלתורים מסתבר..  


 


26.1.14 -הכל לטובה


הלכתי היום לביקור אצל הרופא, לקבלת מרשם אחת התרופות הקבועות שלי. לרופא לא הייתה שום בעיה לרשום לי את התרופה אך בכל זאת המליץ לי לנסות תרופה חדשה שנמצאת רק כמה חודשים בשוק, וכמעט אין לה תופעות לוואי. הוא הסביר לי איך לקחת את התרופה, והיה אדיב מאוד, ונתן לי מרשם לשתיהן, לקבועה ולחדשה, וביקש שאחשוב על זה ואחליט. מכיוון שבבית המרקחת הצמוד למרפאתו היה תור ארוך העדפתי ללכת הביתה, לחשוב על זה, ולקנות בבית המרקחת הקרובה לביתי. לאחר שיטוט בכמה פורומים של רופאים ומחקר אינטרנטי קטן החלטתי ללכת על התרופה החדשה. גאה מאוד בהחלטתי המושכלת הלכתי לבית המרקחת הקרוב אל ביתי. למזלי לא היה תור כלל. נכנסתי מיד, את פניי קיבלה בסבר פנים חמורות רוקחת צעירה ועצבנית, הגשתי לה את המרשם המודפס, הצבעתי לה על התרופה שעליה החלטתי, לאחר כמה תקתוקי מחשב היא הודיעה לי שאין ביכולתה לתת לי את התרופה כי היא רק לחברי "כללית מושלם"- ואם אני רוצה אני יכולה לקנות אותה באופן פרטי ב77 ש"ח. ואז היא דחפה בחזרה את המרשם והכרטיס לכיווני, בעצבים, כאילו לומר, סיימתי אתך, את יכולה ללכת. מכיוון שאת התרופה החדשה אצטרך לקנות אחת לשלושה שבועות, אין לי שום כוונה להוציא סכום כזה עליה, אז דחפתי לה בחזרה את המרשם, והודעתי לה (בנימוס) שתתן לי את התרופה הקבועה. ויצאתי מבית המרקחת במחשבה, שהכל לטובה. אי אפשר לדעת אם הייתי מסתדרת עם התרופה החדשה. לפעמים צריך לדעת להעריך גם את הישן והטוב — ‏‏מרגישה ‏מעריכה‏. :) 


 


טיולים בטבע, ליד הבית.


 


-2.2.14לא יודעת אם ידעתם, אבל כרמיאל היא העיר הכי יפה בארץ, ואני אובייקטיבית לחלוטין (ממש לא) בעיר שמשלבת גם טבע מדהים מי צריך לנסוע לכל מיני מקומות ועוד לשלם עליהם כסף, כשאפשר להנות בחינם? אתמול (שבת) אחותי ואני יצאנו אחרי החמין של שבת אל ההרים שנמצאים שתי דקות הליכה מביתי, מטרת הטיול, לבקר את שפני הסלע, וליהנות מהירוק שמסביב. כבר בתחילת הדרך צדו את עינינו כל מיני אבנים נוצצות שכנראה נחשפו לאחרונה אחרי עבודות בנייה באזור. מצאנו כמה אבנים טובות ויפות, אחת מהן היא קלצית הדבש אבן יפיפייה שמצויה בעיקר בהרי הגליל,(ראו תמונה) כבר הבטחנו לעצמנו להגיע יום אחד רק כדי לחפש אבנים יפות, כי הפעם לא היינו מוכנות, ולא היה לנו איך לסחוב אותן.


לאחר הליכה של כ 10 דק' עצרנו לנוח מול נוף משגע של הרים ירוקים,(ראו תמונה) כ3 מטר מתחתינו גילינו צב קטן, אולי בגודל כף היד שלי חמוד ברמות קשות, ניסינו לכבד אותו בתות, אבל הוא לא היה בעניין, ובעיקר חיפש איך לרדת מהסלע שאליה הוא כנראה הגיע בטעות.


 


לאחר שהות של שעתיים עם מוזיקה, וחידוש הבדיחות הפרטיות, קיפלנו את עצמנו לכיוון הבית, בחזור, פגשנו כלב מדבר, שכנראה היה רעב, וביקש כמה פעמים נם נם... הבעלים שלו הכניס אותו הביתה מהר, חבל הוא היה חמוד בטירוף. טיול קצר ואחד המרתקים מהשנים האחרונות. הלקח הנלמד הוא, שלא תמיד צריך לנסוע רחוק ולחפש מקומות "מעניינים" מספיק להוציא את הראש מהחלון ולראות את הטיול הבא


בקרוב אצלכם <3


 


ו


https://www.facebook.com/amatist007-והנה שוב לינק לפייס שלי (או חפשו מאיה דרור בעברית אני זאת עם קרני השמש ) 


 


שיהיה המשך שבוע מקסים ורק בשורות טובות, נתראה בסיכום הבא <3


 

נכתב על ידי madmaya , 8/2/2014 10:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,005

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmadmaya אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על madmaya ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)