כשאני קובעת מה לומר ומה להגיד, נדמה כאילו משהו מסתדר בשמיים וגורם למציאות להשתנות לפי רצונו. אחרת אין לי הסבר לכך שקורים דברים טובים ורעים לסירוגין, ללא כל קשר לאיך שקמתי באותו בוקר.
היום יכול להתחיל בשיחה נהדרת עם גבר מושך, ולהסתיים בתשישות ובעיניים נפוחות מעייפות ומחוסר הבנת המציאות. הוא גם יכול להתחיל עם איחור קלאסי לשיעור הראשון, ולהמשיך במשפט מנצח אחד שנאמר בהרצאה, הגורם לך להרגיש גאה ומיוחדת.
הכי מבלבלים אותי הימים האלה שאני לא מבינה בהם כלום. לא את עצמי, לא את הסביבה, ופחות מכולם אני מבינה אותך. אולי אתה לא רוצה שאבין. אולי עכשיו, כשהורדתי את המסיכה, אני פחות מעניינת. אם תהית, דע שגם אתה נראה לי אחר פתאום, ואל תרגיש שיש לך יתרון עליי. כי מה שעולה מהר, יירד מהר.
מה שהיה, הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש.