עפעפיה הכבדים הפילו את מבטה ועכשיו כולו מפוזר על הרצפה, מחכה למגב. היא לבשה את נדודי השינה שלה כמצופה, חמש דקות אחרי שהבינה שזה יהיה לילה כזה. בלילות שכאלה המחשבות נוטות לתקוף אותה בצרורות, להוריד ולשרשר את מחשבותיה כלפי מטה. עוד סטירה ועוד ליטוף, יבטיחו את הסטירה והליטוף הבאים בלבד.
חמש נשימות עמוקות שהיא סופרת באצבעותיה הפשוקות. כף ידה אינה מתיישבת עם המקובל ומתחילה לספור כשהיא פרושה לחלוטין. עם כל ספירה, היא מכנסת את אחת מאצבעותיה לתוך האגרוף. כשתגיע לאפס, תפקח שוב את עיניה ותנגב את מבטה השמוט חזרה לתוך עיניה. הוא אינו גר שם דרך קבע, אבל חמש הספירות תמיד גורמות לו להרגיש כמו אורח.