שלא כהרגלי, רק גופיה ותחתונים לגופי. לא איכפת לי אם תהיה אזעקה, יש לי תחת נהדר. העיניים רצות כבר שעות על המסך הכחלחל, מקווה לפיסת מידע חדשה. אני קוראת את הטקסטים הכי מגרים וסקסיים שאוכל להעלות על הדעת. זה בעצם פורנו טקסטואלי, גירוי מנטלי של אנשים קוראים.
אני מדמיינת אותך מאחוריי, צמוד אליי, פולש עם ידך אל התחתונים שלי. אתה מחזיק לי את אחד מפלחי הישבן, והוא מתאים לידך בצורה מושלמת. אתה סוחט אותו כמו תפוז עסיסי ובשל, שואף כשאתה מתפתל כדי לתפוס, נושף בהקלה כשאתה מגיע לזווית המושלמת כדי ללחוץ מלוא החופן. אני מתלהטת ונדרכת עם כל לחיצה, נשימותיי מעתיקות את נשימותיך, עמוקות ונסחפות אחר הקצב שאתה מכתיב.
פתאום הכתף שלך נראית לי מושלמת. אתה מכנס אותה בכל לחיצה, והיא, מוצקה ובולטת, נמצאת ממש מעל לכתף שלי עצמי, מגוננת עליה, עליי, בגופך. אני מסובבת את ראשי אליך, מבטי נשלח אל מעבר לכתף ואני מזהה אותך. לכסון מבטי אליך מגלה שאתה שקוע בהרגשה המתוקה והממכרת הזו, בי ובמגע של כל גופך בי. עצימתן של עיניך מעוררת בי אמון מוחלט בך, בנוכחות המלאה שלך ברגע הזה איתי. אתה מרגיש לרגע שגופי שינה עצמו, ופוקח עיניך. מבט מלא תשישות והודיה נשלח אליי, ערמומי ונפלא. שפתיך מתקרבות אליי, תרות אחר אישור כמחפשות לחלוק את ההנאה שלהן איתי. ואני מאשרת, ואני מאושרת, ואתה פה איתי, נצמד אליי כאילו ואם נהפוך לאחד, נשנה את המציאות המחרידה הזו.
אני צריכה את ההרגשה המהפנטת והמעקצצת הזו.
לו רק יכולת לתת לי אותה.
האזעקה שנשמעה בעת שכתבתי את זה החזירה אותי בקול חבטה רם אל המציאות.
והדי הפיצוצים ששמעתי הרגע מהחלון, הם רק פה בשביל להזכיר לי שאין טעם להרגיש בטוחה, אינני בטוחה בשום מקום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lilas