אני אישה כשאתה אומר שאני אישה, כשאתה מאשר אותי. כשאני מאושרת. לבד מול המראה אני אפילו לא נראית כל כך שמנה או חסרת פרופורציה כמו שאני תמיד חושבת. אין נשים מכוערות, יש רק ״לא מספיק ביטחון עצמי״.
אתמול, כששאלת אותי שוב ושוב מה אני רוצה, מה שאבקש, איך שבא לי - התפתיתי לתהות אם זה כי אתה חסר יכולת החלטה בסיסית, ואז הבנתי שאני עושה לך את מה שאני שונאת שעושים לי. מכניסים אותי לתבנית, לקופסה, למבחן אמריקאי. כל מה שרצית היה להתאים למה שאני מבקשת. אפילו בטנגו הנשיקות שרקדנו, לא התקדמת לפני שאישרתי, לא עשית משהו מבלי לגשש ולבדוק אם זה בסדר.
ולמה, למה עולה לי כל הזמן תחושת התשוקה של הנשיקה ההיא בים לפני שלושה חודשים והרגע שבו הכנסת את ידך אל התחתונים שלי. מכין אותי לקראת -
רותח לי בלב
ובפה
ובגוף.