שלחתי לו הודעה. אלה היו הימים הראשונים של הודעות התמונה, וכשהוא שמע את הצליל המתכתי של הסלולרי שלו, הוא פתח אותו וראה שם אותי, בתא המדידה, עושה לו משחק מקדים. לא צריך מילים, המדיום הוא המסר. 

.

קבענו שנלך לים בשבת וכשהוא אסף אותי, הייתי לבושה בשמלה לבנה ארוכה, שולי בגד הים הצבעוני בקעו מבעד לקו החזה, מובילות מבתי השחי ועד לעצמות הבריח, כמו מסמנות שביל בעודן חוצות בבשרי. ידו נשלחה, כרגיל, אל ירכי, ואני נשכתי את שפתי התחתונה. משוחררת, נושמת את הנוף של הים והתחושה המכשפת של אצבעותיו בין רגליי. 

.

פרשנו את המחצלת ועליה את השמיכה הדקה, והוא לקח את קרם ההגנה ומרח לי אותו על הגב. עצמתי עיניי ונכנעתי לליטוף השמש יחד עם מגע כף ידו, שהתעכב על כל פינה בגופי, מוודא שאני חסינה. ״מה, עד כדי כך הגב שלי גדול?״. ״אני רק רוצה לוודא״, הוא אמר, ידו מחליקה על מותני, מתחפרת מתחת לתחתון שלי ומשגעת את קצות העצבים שלי. אני נושמת עמוק. עוד קצת. 

.

הוא מספר לי על השבוע הארוך והמתיש בעבודה, ועל איך הוא צריך את זה עכשיו. ידי מחליקה את תוך ידו השמנונית ממקודם, מלטפת את פנים כך היד בעיגולים קטנים. אצבע כף רגלו מגרדת ומדגדגת את כף רגלי, נכרכת בה אט-אט ומצמררת אותי. הוא לוחש לי ״אני לא יכול יותר. בואי למים״, ואני נושמת נשימה עמוקה ומרגישה את פנים איבר המין שלי מתכווץ ופועם. 

.

במים הוא מחזיק ומרים אותי, מנסה למצוא תנוחה שתהיה נוחה לשנינו. ״למה את לא נותנת לי?״, הוא שואל. ״אני... אני אהיה לך כבדה מדי״. ״Lilas, אנחנו במים, על מה את מדברת. בואי אליי״. הוא מדבר ושובר לי את הלב מרוב אהבה. אני מחבקת אותו ומרגישה את גופו המדהים תומך ומחזיק אותי, ומתעלמת מכל נורות האזהרה הפיקטיביות שייצרתי לעצמי. נשיקה חמה ועמוקה מערבבת הכרת תודה יחד עם סיפוק ומי ים בנשמתי ובפי. 

.

אנחנו נוחתים חזרה על המחצלת החמה, מתנשמים ומתנשפים, ידי מציירת עיגולים על גבו השרירי. הוא מגניב אליי חיוך ומניח גב כף יד רטובה על לחיי, פורט על שפתיי באגודלו.