זה הכל - בעירום.
אני קמה בבוקר עם המכנס הקצרצר ומביטה אל החלון. טוב, קצת חם פה, אני חושבת ומתפשטת. הבטן מקרקרת לי ואני מכניסה את הלחם מאתמול לטוסטר-אובן, ופותחת לי את הממרחים מהשוק של אתמול. מוזר להתיישב על כיסא בעירום, אני חושבת שוב בזמן שאחוריי נלחצים אל הכרית שעוטפת את המושב.
אני נוגסת בלחם ופירור קטן מוצא את דרכו אל העור שלי, נח ליד נקודת חן. אני מצחקקת לעצמי, תוהה איך אני בטח נראית למישהו מבחוץ (משוגעת) והולכת להתקלח. האדים מלווים אותי גם אחרי שסיימתי להתנגב ואני נהנית מהתחושה של האוויר הקר מבחוץ על העור הנקי שלי. כמה חופש יכול להיות בגוף כשהוא נקי מבגדים, וכמה יפה זה להיתקל בעצמי במראה בעירום לאורך כמה פעמים ביום, למצוא לאט לאט יותר דברים שאני אוהבת, ולהרגיש שעורי הולם אותי.
מעניין איך יהיה לשכב איתו, אני מגלגלת את הרעיון בראש, ועוד יותר רוצה לדעת איך זה יהיה לשכב איתו פה.