אני כבר לא הבן אדם הזוגי הזה שהייתי, כל כך התרגלתי להגיד את עצמי בזוג
ואם אני לא בזוג אז אני טוענת להיות "בדרך כלל בזוג"
אבל הופס פג עלי התוקף
אני לבד
תמיד התאהבות הייתה בשבילי כרוכה רגשות מופצצים לחץ כאב אכזבות ייאוש וכל הג'אז הזה
מסתבר שאחרי זמן מה שבו אני לבד ואין אף אחד מסביב ללב
כשפתאום יש אחד שמתקרב אני כבר מסופקת
לא אכפת לי שזה חסר שחר לא אכפת לי שייתכן שזה לעולם לא יעבוד
אני נהנית רק מהתחושה של הרצון
רק לרצות מישהו ולפנטז עליו זה כל מה שאני צריכה לעת עתה
להיות שוב נערה מתבגרת עם עיני שקד נוצצות
להשמיע אנחות וגניחות לא במקומן ולא בשעתן
לאונן ולחשוב על מישהו שבאמת קיים
להסמיק לצחקק להיות מטומטמת ולוותר על כל עקרונותיי לרגע
לבנות לנו חופה ובית ושלושה ילדים
רק תזכירי לי שוב איך קוראים לך?
יש משהו כל כך קליל בלהיות מתאהבת מטופשת
אין בי שום עניין להתקדם לשלב הבא
אין לי שום עניין שלך יהיה איזשהו עניין
תן לי רק להיות סתומה לכמה רגעים פעם בשבוע כשאנחנו נפגשים
זה כל מה שאני צריכה בשביל לשמור על השפיות
להיות סתומה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
