לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בתוך המחברות

כתיבה אינטואטיבית

כינוי:  מיהמריה

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

5/2014

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות


מהי הצלחה? מודדים לנו הצלחות בהישגים ותעודות. ההצלחה שלי היום היא לחיות כל רגע במלואו, הישגים מקצועיים הם לא נחשבים, רק הישגיי כבן אדם על כדור הארץ. בשום מקום אני לא מפספסת משהו טוב יותר, בטחון בכך שאני נמצאת במקום בו אני אמורה להמצא בכל רגע נתון

מהו יופי? רזון הוא מה שיפה לרוב בעיני החברה, אבל אני יפה. ואני יפה בגלל שאני לא רזה, ואני יפה בגלל שאני טובה אל העולם, ואם אני טובה אל העולם הוא טוב אלי בחזרה, ואני יפה כי אני החלטתי שאני יפה. מי שמסתכל עלי מוזר או בזלזול, הבעיה היא אצלו, אנשים כלואים בתוך רעיונות שהכתיבו לעצמם, או שהסביבה הכתיבה להם, וגם אני עוד בפנים, מנסה להשתחרר מהחבלים בהם כבלתי את עצמי. בכל פעם שאני אוכלת יותר, בכל פעם שאני לובשת בגד.

ומה עוד צריך לשחרר? היחס בין בחור ובחורה. כולנו צריכים להיות ג'נטלמן וג'נטלוומן, כולנו צריכים לגלות אדיבות, חמלה, אהבה ופתיחות כל העולם יחד נשים כגברים וגברים כנשים. להכיר בשונות ולהשתמש בה להעצמת האחר ולא בכיפוף והנמכה. אם בחורה רוצה בחור היא תפעל כפי שבחור יפעל אם ירצה. בחורה תשלם כפי שגבר ישלם, בחורה תשכב עם בחורים כאוות נפשה כפי שגבר יעשה גם כן.

 

ביטול הדרך הקונפורמיסטית. אין דרך אחת ללכת בה אין גיל מסויים להתחיל ואין גיל מסויים לסיים. אין תעודה או תואר שאומר שבאמת עשית משהו בחיים. אם קמתי בבוקר בתשוקה להתחיל את היום שלי, גם אם היום שלי הוא לשבת על הספה ולבהות בתקרה, אני עושה את הדבר הנכון כל עוד יש בי אש. אם אני מסתכלת לאחור על חיי ולא היה שם כלום לכאורה, אך אני בכל זאת נזכרת באהבה ובשמחה אז חייתי את חיי בתבונה.

החופש להשתנות כל הזמן, החופש לבחור מחדש בכל בוקר לא לרכב על הרכבת עד שתעצור בתחנה. אם היום אני רוצה לרקוד, ארקוד ואהיה על גג העולם ואם מחר ארצה לנסוע רחוק ולעבוד עם חיות אעשת זאת ולבי יתרחב. ואם מחרתיים ארצה להזרק על חוף בתאילנד אעשה זאת ולא תהיה לי ולו דאגה אחת על המצח. כי הכל משתנה כל הזמן ואנחנו נכנעים לשגרה מטעמי נוחות ובטחון כשבעצם היא שומרת אותנו מהדברים הטובים ביותר שטמונים לנו.

ללכת ברחוב כדי ללכת ולא כדי להגיע לאנשהו, לעצור ולשמוע את נגן הסקסופון במטרו גם אם אני מאחרת כי יש רגעים בחיים שצריך לחיות מבלי להיות עבדים לשגרה, לעמידה בזמנים שמישהו קבע בשרירותיות. כלום הוא לא חיים ומוות, חוץ ממה שאנחנו מגדירים, ואני רוצה ומנסה להפסיק להגדיר, אני מנסה להסיר את גדרות ההגדרה. אני שואפת לחופש בחירה מוחלט בכל מה שאני עושה בחיים. אני לא רקדנית, אני לא אמנית, אני לא כלום ואני יכולה גם להיות הכל אם ארצה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות היא בהחלט לא אמריקה, אלא ארץ נטושה שקיימת עמוק בתוכי.

נכתב על ידי מיהמריה , 7/5/2014 01:55  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיהמריה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיהמריה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)