בתוך המחברות

אני רוכבת על איזה גל שאני לא יודעת ממש לאן הוא ייקח אותי הגל הזה צמח בלב האוקיינוס הוא בא משום מקום והוא לא היה אמור להגיע אבל אני רכובה

אני גם רקובה אם כבר מדברים אני מרגישה רקובה מצד אחד ואין מצד שני להגיד שיש לי את הדבר הזה אין לי גם אותו להגיד שאני מרגישה משהו כואב ומלבלב לא לא ממש זה כן הייתי שמחה לקחת מישהו הביתה קצת לפרוק את החוסר כאב הלא מלבלב מאיר אריאל בדיוק אמר צוחק מי שצוחק אחרון ואחרון צוחק רק שלד צוחק מי שצוחק אמר הילד והמילים שלו מדברות טוב יותר ממני הן תמיד מדברות יותר טוב הן כמעט נדחפות לי עכשיו כי מה המילים שלי שוות כשמאיר אריאל מדקלם לי באוזן שהבן אדם הוא חתיכת בוץ מתוחכם והנה קטע אינסטרומנטלי אז אולי אכתוב בינתיים איזו מילה או שתיים ואולי לא כי באמת מה כבר אין תחושה אין שום תחושה החוסר הוא מעשי הוא לא חוסר מעשי לא הבנתי ומאיר שר שיר אחר עכשיו והוא גורם לי לפסיחות בין מילה למילה וזה עובר על חוק הכתיבה האינטואטיבית אבל אין אכיפה מספיק רצינית במוח שלי זה ידוע אני עוברת על כל החוקים שאני מציבה לעצמי ואף אחד לא משלם על זה אני פשע חף מפשעה מפשעה חפה מפשע כל פעם שאני אכתוב מפשע אני ארצה לכתוב מפשעה במקום כי כל מה שצריך זה להוסיף ה ואם כבר אנחנו במפשעה כבר כמה חודשים לא גילחתי שום איבר בגוף וגם לא שמתי איפור אפילו לא כשהופעתי על במה עם תאורה ואפילו לא שהלכתי לים בבגד ים ביקיני וכששואלים אותי למה אני מגדלת שיערות אני עונה שהן גדלות לבד וכשאני מסתכלת במראה ורוצה להסתיר אני דווקא חושפת להגיד שלמילים שלי יש טעם עכשיו לא אי אפשר וגם מאסתי בשנאת הגברים אבל הם עדיין שנואים הם לא משתנים למרות שנמאס לי אז מה אני אעשה אמשיך לשנוא ולעשות להם פרצופים אין לי שנאה בלב אני היפית רכה מלאה באהבה לכל בן אנוש אז מה אם אמרתי שאני שונאת אני לא שונאת אני דווקא כן שונאת אל תתווכחי איתי עכשיו איך לא באת לי בטוב עכשיו מאיר וגם אח שלי מעצבן אף אחד לא מושך אותי אז אתעסק בעצמי ומי שכן מושך עובר ברחוב וממשיך בחייו בדיוק כמו שאני