בתוך המחברות

(יש לי זכרונות שמרוב שזכרתי אותם הם כבר לא התרחשו)

(אולי החכמה היא להתבונן בשפע אך לחיות בפשטות)

(אני נראית בדיוק כפי שהם רוצים שאראה כשאני עוברת לידם ברחוב כמעט מופתעת שהפעם לא אמרו לי כלום, דווקא כשלבשתי ג'ינס קצר צמוד וחולצת בטן לבנה. כשאני בטריינינג ענק וטי שירט מלוכלך מזיעה ועם קסדה הם דווקא כן אומרים, כמו מוכיחים לי שהם לא זקוקים לי שאחשוף, יש להם דימיון מספיק מפותח.)

(רגע של שקיפות, אין לי חשק בסקס. יש לי חשק באהבה במגע ברוך במבט בהחזקה בשיחה)

(ישראל

כמה רגש יש במדינה הזו. הרגש הוא כולו שירה של יהודה עמיחי עם לחן של דני סנדרסון)

(תזכרי שזה רק הראש עושה מניפולציה והגוף חלש ונכנע)

(עיניי ממשיכות להפער ולפשוט את עורי עד שכולי נהית עין אחת גדולה ועדינה ופתוחה לרווחה, ערנית אך רגישה. לא מצליחה להכנע לתחושה, כל חישה היא כאב)