"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

מצחיק אותי שאני כותבת על זה בכלל

זה התגלה לי כל כך מזמן...

אבל בכל זאת זה עדיין מכאיב.

זה יושב שם בלב, בין כל הרגשות

וכל פעם בזמנים שהמחשבות מציקות,

הסוד הזה קופץ ודוחף לי סכין בלב.

זהו סוד פשוט ותמים

שלכתחילה לא היה אמור לפגוע בי

אפילו לא במעט

אבל בעצם היותו סוד,

עצם התקופה שבה הדבר הזה הוסתר ממני והיה בגדר "סוד"

פוגעת מאוד

ואני תמימה כל כך מאמינה להכל

מקשיבה ומהנהנת ובלב בכלל לא חושדת

כי למה לי לחשוד

כשאני יודעת שאפשר לסמוך?!

עצם העובדה שהרגישו צורך לשמור ממני את זה בסוד

כל כך פוגעת.. מורידה מערכי כבנאדם שאני

כשאני נזכרת בזה זה גורם לי להרגיש כל כך מפגרת..

ופתאום כל כך הרבה דברים נראים ברורים...

כל הסיפורים מתחברים..

רק שבתוכם מתחלפים אנשים בכל התפקידים.

לפעמים אני מתפללת שהיו מסתירים ממני משהו אחר...

אולי אפילו סוד יותר גרוע..

כי אז הייתי מבינה למה הסתירו.. כי מותר לשמור סודות!

זה מה שטוב במחשבות...

אבל כשזה דבר מטופש.. ומסתירים את זה ממך.. בכוונה תחילה..

וזה רק ממך....

משקרים לך, ומספרים לך שטויות אחרות במקום..

זה מחרפן.... כואב כל כך...

הלוואי והסוד הזה לא היה נשמר לעולם.

כי הוא פגע באיזשהו אמון..

פגע בי כבנאדם....

לא עצם הסוד... אלה עצם השמירה עליו כסוד..

עצם הפיכתו לסוד..

עצם היותו סוד!!!