בני אדם הם יצור נאלח?!
הורגלו לחיות בסבל ותלונה, בחיפוש מתמיד אחר מהות החיים.
בני אדם הם יצור אומלל?!
מסתובבים סביב סביב, עם שאלה אחת גדולה.
היכן חיים בני האדם?
הגיהנום הוא כאן ואולי גם גן העדן...
מהם אותם חיים, שבני האדם מחפשים?
מעניין מה נמצא שם מעבר לרגעי הסבל והשמחה, המחשבות והרגשות
מהם אותם חיים...
ולמה רגעי השמחה ממלאים את החללים רק לרגעים קצרים כשרגעי הבאסה מלווים אותנו לעיתים זמן רב?
בן אדם, יצור מלא רגשות- שכאשר הוא סובל הוא רוצה לזרוק את העולם לפח
וכאשר הוא שמח הוא רוצה לתפוס את העולם בידיים, שאותו רגע לא יעלם- ״לעצור את הזמן״
מה יש בו בעתיד שכולנו חושבים רק עליו ומה יש בעבר שמלא סבל לא פחות מההווה, שכולנו רוצים לחזור אליו?
בעבר-משהו מוכר? תיקון טעויות? בעתיד- ציפייה לשנות עם פחד מהלא נודע?!
אז מהו אותו הווה? רגע חולף מהיר? אלו החיים רגעים שחולפים?כי רק בהווה אני חייה... בעבר חייתי ובעתיד אני אחיה
איך אותו בן אדם לומד לאחד את כל אותן תחושות, של סבל ושמחה
למהות אחת שהיא חיים?