"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

אתה היית החבר הראשון שלי,

האהבה הראשונה...

כבר דיברנו על חתונה, ילדים, חיים....

היום אתה ידיד, כמעט אח....

אפשר לקרוא לזה נפש

שבוע שעבר סיפרתי לך את האמת שנמצאת אצלי בלב

סודות שאני מפחדת לחשוף אפילו בפני עצמי

סודות שהדחקתי

סודות שמאיימים להתפרץ בתקופה האחרונה.

נזכרת בעבר, אז כשהיינו חברים

הפרפרים מזדחלים במעלה הבטן, חוזרים להתעופף...

ואמא והרב והעתיד דופקים בדלת,

לוחצים את הפרפרים החוצה...

אני מפוחדת ומאוהבת מעל לגג...

רוצה אותך,

רוצה להתחתן איתך כדי שאני אוכל  לגעת, ללטף לאהוב

רוצה שתהיה שלי...

אבל מפחדת מהעובדות, מפחדת מהתגובות של אמא,

מפחדת לאבד אותה, מפחדת להשאר בלעדיה.

מפחדת שהעולם צודק ואני טועה, מפחדת....

מפחדת שאני לא אוכל להתמודד

בורחת,

אתה נשאר

חוזרת למציאות, לכאן ועכשיו... שנתיים אח"כ

הפחד הוא אותו פחד...

אתה עדיין כאן.. תמיד כאן.

אני? התבגרתי טיפה.. זה בטוח

אני יותר סומכת עלייך 

אני כבר לא בטוחה בצדקת העתיד, אבל גם חוששת מצדקתו...

יודעת שאמא למדה הרבה,

ויודעת שאני הולכת להשתגע...

יודעת שאסור ומרגישה שמותר

מתחמקת מהתמודדות ומחפשת את החיים הקלים

השמירת נגיעה קשה לי יותר מתמיד, אני נמשכת אלייך וקשה לי להתרחק

האהבה שלי אלייך מודחקת מאחורי קירות ענקיים, שמאיימים להתנפץ

קשה לי לעמוד מוך המציאות ולהגיד שאולי כרגע זה ככה אבל אח"כ יהיה אחרת...

מפחדת לטעות, ומה שמרגיש לי שכרגע אני חייה את הטעות הכי גדולה

הבעיה היא שאין ל למי לספר את זה

אמא שלי לא תשמח בלשון המעטה 

לך? שיתפתי אותך קצת... אבל זה לא עזר לי לעשות סדר

רק הקלה שאתה יודע 

חברות שלי, לא מבינות

וגם מי שמבין, לעולם לא יוכל לקבל את ההחלטה היחידה 

שרק אני יכולה לקבל

אבל לפעמים...

לפעמים פשוט בא לי לספר

בא לי לשפוך את כל האמת

את כל האמת על הסיפור הזה

שהכל ישתחרר וישאר נקי

ומה שישאר לי בראש

זאת החלטה נקייה וטהורה

כרגע מה שיש לי שם 

זה תסכול

רצון להקשבה והכלה

רצון לאהבה

ובלאגן אחד גדול

תסכול

ל