"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

פנס רחוב ישן ושביל אפור כל כך

מה השארנו מאחור? 

את העבר? את העתיד? ואולי את הבחירה החופשית

הכל הולך ונעשה חשוך

והוא? הוא נשאר שם מאחור עם חיוך קטן פשוט

את מתקדמת, והחלומות מתנפצים, בצורת דמעות קריסטל גדולות שפורצות ומכסות.

הם מכסות על השריטות

הם מכסות על הכאב

על אהבה ישנה

ועל אותה שיחה קלילה.

את פורצת בריקוד מבלבל וכואב

מסתובבת סביב סביב

לא מוצאת שום פתח שיסיים את הריקוד 

ושוב נופלת לידיו

אך ממרחק הזמן, את פוגשת תרצפה

ווהיא קרה 

וצמרמורת מקיפה

נכנסת לחדרי הלב

לנימים ולכלי הדם

פוקחת עיניים אל עבר אל עתיד

אל בדידות ואל תסריט שבור

כמה איבדת בדרך

כמה פיספסת

ואיך זה קרה?

איך זה קרה שאת שוב לבד....

צריכה לדבר