"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

נער תמיר גבוה,

אי שם בצרפת הרחוקה.

פוגש נערה קטנה וצנומה,

מושיט לה יד וגם ורד נחמד.

ככה מתחיל לצעוד איתה יד ביד..

אותו הנער הוא כבר בחור נשוי,

יד ביד צועד, עם נערה קטנה חומת עיניים.

היא מציירת לו ציורים

והוא כותב לה שירים,

כל רגע, זה לזה זורקים מבטים מאוהבים...

בחדר הלידה, הוא מחזיק לה את היד.

היא כואבת ומזילה דמעה

וכשהתינוק יוצא במקום צרחה יש שקט ודממה..

הוא מחבק אותה חזק, כשהיא ממאנת להפרד

ולוחש לה מילים שקטות שיתגברו על הכאב.

הם עם שלושה ילדים

הוא מחזיק לה את היד דרך ידו הקטנה של הקטן.

בדירה קטנה הם ישנים בסלון

הוא חלבן, והיא מנופפת לו כל יום לשלום..

הנכדים באים,

הם על שתי כורסאות יושבים,

הוא כבר עיוור, אבל מחזיק את ידה

ורואה רק אותה בתוך החשכה.

מול הים כל ערב הם יושבים,

על ספסל מחובקים.

זוג זקנים,

יד, ביד כל הזמן צועדים...

לעולם לא יוצאת היד מידה של השניה,

אפילו באותה שנת צהריים אחרונה.

הוא את ידה החזיק 

ונתן נשיקה, אבל הרגיש את הקור המפחיד...

"היא כבר לא סובלת", כך הוא אמר.

את ידה עזב וכיסה באפר.

אך בלי היד שהחזיקה בו כל כך הרבה במשך החיים

הוא לא יוכל לחיות עוד הרבה שנים

וכך בגיל 102 

כשהוא זועק את שמה

והיא שולחת לו את ידה

הוא עזב את האדמה.

כך יד ביד הרומנטיקה 

לא מתה, רק עברה מקום וזמן

חלפה מן העולם.

*לזכר הרומנטיקה הכי מדהימה שהכרתי בחיי

לזכרו של סבא שלי שיום כיפור זהו יום השנה הראשון לפטירתו, 

מי שלא עזב את ידה של אשתו מאז אותו יום רחוק בצרפת

עד הרגע בו נפטרה נשאר צלול ויציב למרות גילו המופלג.

יהי זכרו ברוך

לא יאומן שכבר עברה שנה ואתה חסר...