"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

אנחנו עומדים מול שולחן סנוקר.

בחיים לא שיחקתי את המשחק הזה, אני מסתבכת עם המקל

וכמעט מנפצת מנורה מעל השולחן.

הוא עומד בצד וצוחק לעצמו, ניגש אלי ובשקט בשקט,

מתחיל להסביר לי את הצעדים והשלבים הנכונים. 

"דבר ראשון תתחילי להאמין בעצמך.. זה הבסיס להכל"

אני מחייכת אליו, נותנת מכה לכדור ומעיפה אותו הרבה יותר מידי רחוק. 

הוא כבר לא יכול להתאפק ומתחיל לצחוק. 

כשהמשחק מתחיל, השיחה מתפתחת.

תגיד, למה המשכת לצאת איתי אם חשבת שאני כל כך שקטה? 

"כי ידעתי שאת מישהי שצריך להוריד ממנה את הקליפות והמחסומים" 

אתה יודע שלא שמתי לב שהייתי כ"כ שקטה.. זה מוזר לי...

"תשמעי, אני חייב להגיד לך משהו.. אני מסוג האנשים שחותכים מהר,

אם לא מתאים לי בדייט שני, אני עוצר את זה במקום, בחיים כמעט לא יצאתי עם מישהי 

כ"כ הרבה זמן בטח לא חודש.. אבל אני מת מפחד..." 

 אני מסתכלת עליו, נותנת מכה לכדור שנכנס בדיוק מפתיע

ויודעת בדיוק מה הולך להגיע עכשיו.

"בתכלס אני אדבר פתוח, נכון שזו רק התחלה וחודש זה כלום..

אבל את בדיוק הדבר שאני מחפש, שחיפשתי תמיד. 

בחיים לא היה לי כיף להיות עם מישהי ככה,

אבל אני כל כך עמוס ואני מרגיש שאני מעמיס עלייך

ואת נותנת הרבה יותר ממה שאני יכול לתת" 

מה שאני נותנת, זה בשמחה! זה דברים שאני רוצה..

אני גם לא מסוג הבחורות שיוצאות עם בחורים סתם,

מי שלא מתאים לי אני חותכת במקום, שנה ומשהו לא יצאתי

כי לא היה משהו פוטנציאלי. אבל כשאני מרגישה שמשהו שווה את ההשקעה שלי

אני אתן הכל ובשמחה. תפסיק לפחד לפגוע בי,

כל עוד תדבר בכנות אני לא אפגע לא משנה מה תחליט. 

אני רק רוצה לומר לך, שלי יהיה חבל אם זו הסיבה שבגללה זה יפסק.

נכון, עוד לא התערבב פה יותר מדי רגש, המוח עדיין פועל אבל יש בסיס טוב. 

כל החיים שלך תהיה עסוק ועמוס ודברים יפריעו וימנעו ממך.

אבל אני מאמינה שאם יש מחשבות כאלה, יש עוד סיבות מאחור

ויש דברים שאתה היחיד שיכול לקבל את ההחלטה לגביהם. 

"יודעת מה? אני אקח את הזמן לחשוב על זה,

רק חשוב לי שתדעי שאת באמת מיוחדת

ומה שאני מחפש נמצא בך, אבל אני יודע שאני יכול לפגוע

בך וגם בי,  ואני לא אכנס לזה עוד יותר בלי להיות סגור על עצמי"

הוא נותן חבטה אחרונה ובמקום להכניס את הכדור השחור, מכניס את הלבן. 

ניצחון טכני לי... אנחנו מחייכים אחד לשני

ובראש שלי עוברת מחשבה, לא משנה מה יקרה,

כמה הסיטואציה הזו מתסכלת ומה הוא יחליט.  

אני התקדמתי כל כך הרבה, גם בפתיחות שלי,

גם בידיעה מה אני רוצה ומסתבר גם בביטחון העצמי. 

החיים שלנו דומים למשחק סנוקר, אנחנו בוחרים כיוון, עושים את הצעד..

אבל הרבה פעמים שמים לעצמנו את המכשולים. 

צריך להעיז לקחת ולעשות צעדים, לא בפזיזות רק עם בטחון.

אבל בעיקר, בסה"כ צריך להאמין בעצמנו תמיד! 

הטוב שלנו יגיע, לא משנה כמה זמן זה יקח.