"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

לפעמים אנשים לא מבינים,

שמה שיש בלב זה רק מילים,

שנרקמות להן לאט בין החדרים,

טוות סיפורים ואנשים.

הן עוברות להן בשקט כך בינינו, 

יוצרות את נפשנו ואת מנהגינו. 

לפעמים כשהמחט עוברת זה כואב והכל נשרט

ולפעמים יש קלילות ורכות בדיוק כמו של משי נשפך.

אך בשני המקרים, ישנה אותה תוצאה,

אדם נקשר לאדם ולב נקשר אל לב. 

לב שרוט ומוכה או לב אוהב ומחבק. 

תיקון או עיוות, הכל יכול לקרות 

אילו..

רק אנשים היו מבינים, 

כמה השפעה יש לאותם חוטי מילים, 

הם היו שוקלים אותם אלף פעמים. 

הרי מחט שנכנסת,

קשה מאוד להוציא בחזרה בדיוק מאותו המקום,

כך שאם נכנסת ותרצה לצאת, כנראה שתצטרך לפצוע בבוא העת.

אך אותם חוטים יוצרים, את האופי, הדמיון והשינויים. 

בסופו של דבר מחט שנכנסת יוצרת עוד פס קטן,

בתמונה רחבה הרבה יותר, של ציור יפהיפה.

שילוב בין קווים צבעוניים וחורים שחורים

או בפשטות אותנו האנשים.

המילים של השיר "הכי פשוט" ששמתי למעלה,

מדוייקות לתקופה האחרונה ולהיום בכלל. 

העצבות מלווה אותי הרבה לאחרונה. 

"תמיד נדמה לי שאני מפסיק אותך באמצע...אפילו כשאת שותקת."