"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

"יותר מידי מאיתנו לא חים את החלומות שלהם, מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו" 

(לס בראון)

לפעמים אנשים מצליחים להפתיע אותנו.

מסתבר שמילים יכולות להשפיע מאוד, 

לגרום לנו אולי לקבל קצת אומץ או להסתכל מחדש על הפחדים שלנו. 

אולי להיות המצופים בקפיצה שלנו מעליהם.

כנראה שלא הבנתי עד כמה השיחה שלי עם הבחור חלחלה עמוק

ולדבריו גרמה לו לנסות לקפוץ מעל הפחד ולכן לחזור אלי ולנסות שוב.

כי לא משנה כמה הוא מפחד הוא לא יוותר על משהו שנשאר בראש ככה חצי שנה,

עד שיבחן אם הבריחה הייתה מוצדקת או שיש אמת בהרגשה. 

אני מצד אחד שמחה, שסוף סוף יש את האופציה לבחון את הסיפור הזה מחדש.

שמה שהעזתי לעשות גם יצר תוצאה טובה. 

מצד שני אני לא עפה מעל הגגות ויודעת שהפחד עדיין נמצא שם 

ושמה שקרה היום, זה אולי רק גרגר בתוך הים הגדול הזה של ההתגברות עליו. 

זה עובדה שרק מבחן המציאות יוכיח.

עם כמה שאני אנסה לזרום ובאמת לנסות לפתח משהו חדש,

בו זמנית כרגע יהיה בי מקום שיבחן מאוד את המקום של הפחד.

אני מקווה מאוד שאצליח להבחין אם נוצרת קרקע בטוחה להניח עליה את הרגל

(במובן היחסי כמובן, כי אף פעם אין תעודת ביטוח) 

או שניסיתי הכל, אבל הגיע הזמן ללכת הלאה. 

אני משערת ימים של גישוש\חשש ובמקביל גם שמחה עומדים בפני. 

מה שלמדתי שזה פשוט לא משנה, 

אני פשוט שמחה מכל דבר שקורה ולוקחת את הדברים הטובים 

שיוצאים מהדרך הזו. גם אם בסוף אני בכלל 

אהיה זו שאבין שלא מתאים לי.

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, הכל לטובה ואני באמת מאמינה בזה

ומקווה שלא ארגיש צורך לכתוב עליו כאן יותר בזמן הקרוב. 

בכל מקרה תודה לכולם על המילים הטובות והעצות לאורך כל ההתלבטות.