אנשים חדשים תמיד חושבים שאני סנובית
״יוואו Tooxy את לא מבינה בהתחלה הייתי בטוחה שאת כזאת סנובית״
דבר אחד הם לא מבינים,
אני ממש לא סנובית, גם לא חושבת את עצמי לשום דבר מיוחד, אפילו הייתי מגדירה את עצמי כבעלת חוסר ביטחון נמוך, אפילו נמוך מאוד.
ה״סנוביזם״ הזה כלפי אנשים חדשים, זה פשוט מנגנון הגנה שפיתחתי לעצמי במשך השנים- מאנשים צריך להזהר
גם אם היום אני יודעת שהמנגנון הזה הוא לא טוב וכנראה הוא זה שגורם לי להיות בודדה הרבה פעמים
הוא טבוע בי כל כך עמוק וכל כך חזק שקשה לי להשתחרר ממנו
למרות שאני זועקת לפעמים ליותר חברה
ולמרות שבא לי תמיד כשאני פוגשת אנשים חדשים, לזרום בשיחה קלילה וכיפית
ובמקום זה מה יוצא?! סנובית!
מרוחקת
שותקת
וגם עם האנשים שאני כן מכירה, אני יודעת להקשיב, להכיל אותם להקשיב באמת... אז הם באים ומספרים
אבל אני?
קופסאת סודות
ולא כי אני לא רוצה לפעמים להוציא ולשחרר
אפילו לשבת שעות ורק לספר טראומות של ילדה קטנה ובודדה
אבל אני סוגרת וחוסמת.
אנשים מציעים לדבר ואני אוטומטית חוסמת את עצמי בפניהם...
אני לא סנובית, באמת שלא
זה סיפור חיי והחוויות החברתיות שבו שגרמו לי לבנות חומות מסביבי שיגיעו גבוהה
שרק לי יהיה מותר להציץ החוצה
אבל אנשים לא יוכלו להכנס פנימה במהירות...
למרות שהיום המצב החברתי והיחס של אנשים וש עצמי כלפי שונה, אבל אני עדיין תקועה במובן מסויים בעבר.
אולי יבוא יום ואני אספר פה את סיפור חיי, למרות שמי שיקרא בין השורות בקטעים קודמים יוכל להבין פה ושם
בינתיים אני אמשיך לנסות ולהפטר מהחומות האלא שכבר לא מועילות אלא תוקועת, מעיקות ובעיק חוסמות אותי מלגלות את העולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
tooxy