"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

כאן? 

אי אפשר לדעת. 

כל כך הרבה זמן לא הייתי כאן. 

אבל הכאן השתנה 

ואצלי החיים השתנו וגדלו. 

התחתנתי. 

קיבלתי את היציבות שחלמתי עליה חיים שלמים. 

נולד לי ילד קסם עם תלתלי זהב

ובעיקר הומור. 

עברנו איתו שנתיים קשות שב"ה התחילו להרגע 

והבעיות קיבלו שם ותרופה. 

"שנתיים הרגשתי שאני מחזיקה בלון עם חוט,

שמנסה לעוף ואני לא מוותרת עליו" אמרתי לאמא שלי. 

אני הייתי חולה המון ואפילו פגשתי את בית החולים מקרוב. 

עברתי לתזונה מוקפדת והגוף חוזר אט, אט לכוחותיו. 

יש לי בעל טוב מטוב. 

ורגעי האושר עולים מיום ליום.

ועכשיו? 

שוב תחילת הריון.. 

עם תינוק שלא הופיע ברחם.

שבוע: "אולי הצלקת של הקיסרי מפריעה לראות  נחכה" 

ועבר שבוע והוא לא הופיע

ועוד שבוע וראו משהו קטן אבל לא מספק. 

כשברקע הרופאים מטפטפים גם את

הידיעה שמשהו רע עתיד לקרות חלילה. 

ואז צ'אנס אחרון, הוא הופיע... 

עם דופק חזק וברור. 

וכולי הודיה ושמחה

אבל ברקע עדיין חוששת מהתחושה שיעלם. 

מתפללת מבדיקה לבדיקה. 

יודעת שבסוף הכי טוב בשבילי קורה

ואם יש הוכחה לזה, זה הבלוג הזה והמלים הכתובות בו,

שנמצאות רק כאן. 

(ומעט מהן גם כאן)